מצודת ציון על ירמיהו כ״ג

1 ומפיצים. ענין פוזור כמו ויפץ העם שמות ה:

2 מרעיתי. מלשון מרעה:

3 ותדיחום. מלשון דחיה:

4 ופקדתם. ענין זכרון והשגחה:

5 מעלליכם. מעשיכם:

6 נויהן. מדורה כמו נוה שאנן ישעיה לג:

7 יפרו. יעשו פירות ר״ל יולידו בנים:

8 יחתו. ענין שבר ופחד:

9 יפקוד. ענין חסרון כמו אשה רעותה לא פקדו שם לד:

10 והשכיל. ענין הצלחה כמו ויהי דוד לכל דבריו משכיל ש״א יח:

11 לנביאים. הלמ״ד הוא במקום בעבור כמו פתח פיך לאלם משלי ל״א:ח׳:

12 רחפו. ענין תנועה ותנודה כמו על גוזליו ירחף דברים ל״ב:י״א:

13 אלה. ענין שבועה כמו ושמעה קול אלה ויקרא ה׳:א׳:

14 אבלה. ענין השחתה כמו על כן תאבל הארץ הושע ד׳:ג׳:

15 נאות. ענין מדור כמו בנאות דשא תהלים כג:

16 מדבר. לפעמים מקום המרעה סמוך למדבר וכן הצאן ההנה במדבר ש״א יז:

17 מרוצתם. מלשון ריצה ומהירות ההליכה:

18 כן. נכון ואמת כמו לא כן בדיו ישעיה טז:

19 כחלקלקות. מלשון חלק:

20 באפילה. ענין חושך:

21 פקודתם. ענין זכרון:

22 תפלה. ענין דבר גרוע מבלי טעם וכן ולא נתן תפלה לאלהים איוב א׳:כ״ב:

23 ויתעו. מלשון תועה:

24 שערורה. ענין דבר מגונה כמו שמה ושערורה לעיל ה:

25 נאוף. ענין זנות:

26 מרעים. רשעים:

27 לענה. מין עשב מר:

28 והשקיתים. ענין שתייה:

29 מי ראש. מי סחיטת עשב מר ששמו ראש כמו וישקני מי ראש לעיל ח:

30 מהבלים. מלשון הבל:

31 חזון. ענין ראיה וע״פ רוב יאמר על מראה הנבואה:

32 למנאצי. ענין בזיון כמו כי נאצו האנשים את מנחת ה׳ ש״א ב:

33 וכל. כמו ולכל:

34 בשרירות. ענין ראיה ר״ל מה שהלב רואה וחומד:

35 בסוד. ר״ל במקום השפעת הנבואה:

36 הקשיב. ענין האזנה וקבלה:

37 סערת. רוח סערה:

38 חמה. כמו בחמה:

39 מתחולל. מלשון חיל וחלחלה:

40 יחול. ישכון כמו יחולו על ראש יואב ש״ב ג:

41 הקימו. מלשון קיום:

42 מזימות. מחשבות כמו זממה שדה משלי לא:

43 באחרית. בסוף:

44 רצו. מלשון מרוצה ומהירות ההליכה:

45 וישיבום. מלשון השבה:

46 מעלליהם. מעשיהם:

47 ונביאי. הוי״ו במקום אבל:

48 תרמית. ענין ערמה כמו שקר תרמיתם תהלים קיט:

49 החושבים. מלשון מחשבה:

50 לתבן. קש:

51 הבר. כן נקרא התבואה וכן לשבור בר בראשית מג:

52 וכפטיש. הוא המקבת כמו פטיש כל הארץ לקמן נ:

53 יפוצץ. ענין השבר לחתיכות רבות וכן ויתפוצצו הררי עד חבקוק ג:

54 הלוקחים. ענין למוד והרגל כמו הטתו ברוב לקחה משלי ז׳:כ״א:

55 וינאמו נאם. הוא ענין אמירה והוא לשון שהנביאים רגילים בו:

56 ויתעו. מלשון תועה:

57 ובפחזותם. ענין קלות הדעת וכן אנשים רקים ופוחזים שופטים ט׳:ד׳:

58 והועיל. מלשון תועלת:

59 משא. כן נקרא הנבואה:

60 ונטשתי. ענין עזיבה:

61 ופקדתי. ענין זכרון:

62 על רעהו. אל רעהו:

63 ענה. מלשון עניה ותשובה על השאלה:

64 ונשיתי. נשא ענין הסרה והעתקה כמו נשתה גבורתם לקמן נא: