מצודת ציון על שמואל ב כ״ב

1 מכף. מיד:

1 ומצודתי. מבצר חזק:

2 ומפלטי. מצילי, ואמר ׳לי׳, לתוספת ביאור:

1 צורי. מלשון צור וסלע, וכפל דבריו במלות שונות כדרך השיר:

2 ומנוסי. מלשון ניסה ובריחה:

3 מחמס. הוא כענין גזל:

1 אפפוני. סבבוני, כמו תהלים מ יג: כי אפפו עלי:

2 משברי. מלשון שבר:

3 נחלי. מלשון חולי, כמו נחום ג יט: נחלה מכתך:

4 יבעתוני. מלשון בעתה וחרדה:

1 חבלי. מכאובי, כמו הושע יג יג: חבלי יולדה:

2 קדמוני. באו לפני, כמו מיכה ו ו: במה אקדם ה׳:

1 ויתגעש. ענין התנודה והתנועה החזקה, כמו ירמיהו מו ז: כנהרות יתגעשו מימיו:

2 ירגזו. יחרדו:

1 וערפל. כעין עב הענן:

1 כרוב. מלאך ורבותינו ז״ל אמרו חגיגה יג ב: כרביא, והוא התרגום של נער, כי דמות אדם להנה:

2 ויעף. ענין פריחה:

1 וישת. ענין שימה, כמו תהלים עג ט: שתו בשמים פיהם:

2 חשרת. ענין קשור, כמו מלכים א ז לג: וחשוקיהם וחשוריהם:

1 מנגה. ענין הארה וזריחה:

1 ויהם. מלשון מהומה:

1 אפיקי. כן יקרא המים הנגרים בחוזק ורודפים, וכן איוב ו טו: כאפיק נחלים:

2 מנשמת. מלשון נשימה ונשיבת הפה:

1 ימשני. ענין הוצאה, כמו שמות ב י: מן המים משיתהו:

1 אמצו. ענין חוזק:

1 אידי. ענין מקרה רע, כמו איוב לא ג: הלא איד לעול:

2 משען. ענין סעד:

1 יחלצני. ענין הוצאה ושליפה, כמו תהלים פא ח: בצרה קראת ואחלצך:

1 יגמלני. מלשון גמול ותשלום שכר:

2 כבור. מלשון ברור ונקי:

1 גבור. ענינו כמו גבר, וכן נאמר בתהלים יח כו, והוא תרגום של איש:

1 נבר תתבר. מלשון ברור ונקי:

2 עקש תתפל. ענין שניהם עקמימות, כמו דברים לב ה: דור עקש ופתלתול, והוא בדרך ההופך:

1 יגיה. מלשון נוגה ואורה:

2 חשכי. מלשון חושך:

1 גדוד. צבאות עם:

2 אדלג. ענין קפיצה:

3 שור. ענין חומה, כמו בראשית מט כב: בנות צעדה עלי שור:

1 צרופה. מלשון צרוף וזקוק:

1 מבלעדי. ענינו כמו זולת:

2 צור. ענין חוזק:

1 מעוזי. מחזקי:

2 חיל. כח:

3 ויתר. ענין דלוג וקפיצה, כמו חבקוק ג ו: ראה ויתר גוים:

1 משוה. משים, כי ׳וישם׳ בראשית ד טו, תרגם אונקלוס ושוי:

2 במתי. ענין גבהות:

1 ונחת. מלשון חתת ושבירה:

1 וענתך. מלשון ענוה:

2 תרבני. מלשון רבוי:

1 צעדי. פסיעותי, כמו לעיל ו יג: ויהי כי צעדו:

2 מעדו. ענין החלקה והשמטה מן המקום, כמו תהלים לז לא: לא תמעד אשוריו:

3 קרסולי. תרגום של ׳כרעים׳ ויקרא יא כא, הוא קרסולין:

1 כלותם. מלשון כליון:

1 ואמחצם. ענין הכאה ופציעה, כמו תהלים קי ו: מחץ ראש:

1 ותזרני. מלשון אזור וחגורה:

2 תכריע. ענין הנפילה על הכרעים:

3 קמי. האויבים הקמים עלי:

1 תתה. נתת:

2 עורף. הוא אחורי הפנים:

3 ואצמיתם. ענין כריתה, כמו שם קא ה: אותו אצמית:

1 ישעו. ענין הפנה, כמו ישעיהו וז ח: ולא ישעה אל המזבחות:

2 ענם. מלשון עניה ותשובה:

1 ואשחקם. ענין כתישה, כמו שמות ל לו: ושחקת ממנה הדק:

2 אדקם. מלשון דק:

3 ארקעם. ענין רדוד ושטיחה, כמו שם לט ג: וירקעו את פחי הזהב:

1 ותפלטני. ענין הצלה:

1 יתכחשו. מלשון כחש ושקר:

1 יבולו. ענין כמישה, כמו ירמיהו ח יג: והעלה נבל:

2 ויחגרו. מלשון חגר ופסח:

1 צורי. חזקי:

1 ומוריד. מלשון ירידה:

1 ומקמי. האויבים הקמים עלי:

1 מגדול. מלשון גדול: