1ואדמה. עפר:2אי מזה. איה המקום שתאמר מזה אני בא:3נמלטתי. ענין השמטה והצלה:4נקרא נקריתי. מלשון מקרה:5נשען. נסמך:6ובעלי הפרשים. הם הרגילים הרבה ברכיבה:7הדביקוהו. רצה לומר באו קרוב לו:8השבץ. חולי הרתת, כן תרגם יונתן:9הנזר. העטרה:10ואצעדה. שם העדי שעל הזרוע, וכן במדבר לא נ: אצעדה וצמיד:11פגע. ענין מכת מות, כמו שמואל א כב יח: ופגע בכהנים:12ענה. העיד כמו שמות כ יג: לא תענה:13הצבי. ארץ ישראל קרויה ארץ צבי, כמו שכתוב יחזקאל כ ו: צבי היא לכל הארצות, והוא ענין פאר וחמוד, כמו ישעיהו כח ה לעטרת צבי. והה״א של הצבי, היא ה״א הקריאה, כמו ירמיהו ב לא: הדור אתם ראו:14במותיך. ענינו מקומות גבוהים והרים, כמו דברים לב יג: ירכיבהו על במתי ארץ:15תעלזנה. אף הוא ענין שמחה, כמו תהלים צו ב: יעלוז שדי. וכפל הדבר במלות שונות כדרך המקונן:16הרי בגלבוע. כמו הרים בגלבוע:17נגעל. ענין מאוס ותעוב, כמו ויקרא כו ל: וגעלה נפשי:18מגן. הוא כעין מלבוש עשוי מעור שלוק, ומשוח בשמן להחליק מעליו מכת חרב וחנית, ולובשים אותו במלחמה להגן:19נשוג. כמו נסוג בסמ״ך, וענינו החזרה לאחור, כמו ישעיהו נט יג: ונסוג מאחר אלהינו:20והנעימים. ענין אהוב וחביב וערב, כמו משלי ב י: ודעת לנפשך ינעם:21נפרדו. מלשון פרוד ופרישה:22אל שאול בכינה. מלשון בכי:23שני. תולעת שני, והוא צמר צבוע אדום:24עדנים. כל דבר המפנק, בין מאכלים טובים, בין מלבושי פאר וכדומה, יקראו עדן, וכן משלי כט יז: ויתן מעדנים לנפשך:25עדי. ענין קשוט, כמו ירמיהו ד ל: תעדי עדי זהב:26צר. מלשון צרה ודאגה:27אחי. חביב כאח:28נפלאתה. ענינו דבר אשר תקשה השגתו ותמוה, כמו שמות טו יא: עשה פלא: