מצודת ציון על יחזקאל ט״ו

מהדורה: ובלכתך בדרך

« מצודת ציון על יחזקאל י״ד:כ״ב מצודת ציון על יחזקאל ט״ז:ג׳ »

1 וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃

2 בֶּן־אָדָ֕ם מַה־יִּהְיֶ֥ה עֵץ־הַגֶּ֖פֶן מִכׇּל־עֵ֑ץ הַזְּמוֹרָ֕ה אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בַּעֲצֵ֥י הַיָּֽעַר׃

3 הֲיֻקַּ֤ח מִמֶּ֙נּוּ֙ עֵ֔ץ לַעֲשׂ֖וֹת לִמְלָאכָ֑ה אִם־יִקְח֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ יָתֵ֔ד לִתְל֥וֹת עָלָ֖יו כׇּל־כֶּֽלִי׃

4 הִנֵּ֥ה לָאֵ֖שׁ נִתַּ֣ן לְאׇכְלָ֑ה אֵת֩ שְׁנֵ֨י קְצוֹתָ֜יו אָכְלָ֤ה הָאֵשׁ֙ וְתוֹכ֣וֹ נָחָ֔ר הֲיִצְלַ֖ח לִמְלָאכָֽה׃

5 הִנֵּה֙ בִּֽהְיוֹת֣וֹ תָמִ֔ים לֹ֥א יֵעָשֶׂ֖ה לִמְלָאכָ֑ה אַ֣ף כִּי־אֵ֤שׁ אֲכָלַ֙תְהוּ֙ וַיֵּחָ֔ר וְנַעֲשָׂ֥ה ע֖וֹד לִמְלָאכָֽה׃ ס

6 לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה כַּאֲשֶׁ֤ר עֵץ־הַגֶּ֙פֶן֙ בְּעֵ֣ץ הַיַּ֔עַר אֲשֶׁר־נְתַתִּ֥יו לָאֵ֖שׁ לְאׇכְלָ֑ה כֵּ֣ן נָתַ֔תִּי אֶת־יֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

7 וְנָתַתִּ֤י אֶת־פָּנַי֙ בָּהֶ֔ם מֵהָאֵ֣שׁ יָצָ֔אוּ וְהָאֵ֖שׁ תֹּאכְלֵ֑ם וִֽידַעְתֶּם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה בְּשׂוּמִ֥י אֶת־פָּנַ֖י בָּהֶֽם׃

8 וְנָתַתִּ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ שְׁמָמָ֑ה יַ֚עַן מָ֣עֲלוּ מַ֔עַל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃ פ

פירוש מצודת ציון על יחזקאל ט״ו

1 הזמורה. כן יקרא ענף מעץ הגפן וכן ויכרתו משם זמורה במדבר י״ג:כ״ג:

2 יתד. הוא כעין מסמר:

3 לתלות. מל׳ תליה:

4 כל כלי. שום כלי וכן כל חלב וכל דם לא תאכלו ויקרא ד:

5 לאכלה. על השרפה יאמר בל׳ שאלה:

6 נחר. ענין יובש כמו נחר מפוח ירמיה ו:

7 היצלח. ר״ל הראוי ואמר בלשון שאלה:

8 תמים. שלם:

9 אף כי. ענין כ״ש וק״ו:

10 אכלתהו. שרפתהו:

11 ויחר. נתייבש:

12 פני. ענין כעס כמו ונתתי פני לעיל יד:

« מצודת ציון על יחזקאל י״ד:כ״ב מצודת ציון על יחזקאל ט״ז:ג׳ »