מצודת דוד על זכריה י״א:י״ז

מהדורה: ובלכתך בדרך

מקור זכריה י״א:י״ז
17 ה֣וֹי רֹעִ֤י הָאֱלִיל֙ עֹזְבִ֣י הַצֹּ֔אן חֶ֥רֶב עַל־זְרוֹע֖וֹ וְעַל־עֵ֣ין יְמִינ֑וֹ זְרֹעוֹ֙ יָב֣וֹשׁ תִּיבָ֔שׁ וְעֵ֥ין יְמִינ֖וֹ כָּהֹ֥ה תִכְהֶֽה׃ פ
פירוש מצודת דוד על זכריה י״א:י״ז
17 הוי רעי האליל. אוי לך אתה רועה מבלי מועיל העוזב את הצאן והולך לו ועל אגריפס המלך יאמר האחרון ממלכות בית הורדוס שעזב את עמו והתחבר עם מחריבי המקדש כמ״ש ביוסיפון:
18 חרב על זרועי. חרב יבוא על זרועו ר״ל כוחו ישבר ויוכרת:
19 ועל עין ימינו. ר״ל ומה שהיה מסתכל ומביט ומצפה לשוב למלכותו הנה החרב יבוא על התוחל׳ ההיא כי תכרת ואין לה:
20 זרועו יבוש תיבש. ר״ל כחו תחלש:
21 כהה תכהה. ר״ל לא יראה הדבר שהוא מצפה לה והוא כפל ענין במילות שונות: