מצודת דוד על תהילים פ״ט

1 חסדי ה׳‎. החסד שעשה ה׳‎ עמנו אשירה לעולם ולכל דור אודיע בפי מה שהאמתת את דבריך:

1 כי אמרתי. כי אומר אני חסד אל יהיה בנוי ומתוקן עד עולם:

2 שמים. כימי עמידת השמים תהיה נכון אמונתך:

1 כרתי. ר״‎ל וזהו החסד שאמר כרתי ברית לבחירי וחוזר ומפרש נשבעתי לדוד עבדי:

1 אכין זרעך. להיות נכונים למלוכה:

2 כסאך סלה. כסא המלכות הנתון לך לרשת לזרעך יהיה עד עולם כי אף שתבוטל בימי הגולה הנה תשוב בימי המשיח ולא תופסק עוד:

1 ויודו. אז צבא השמים יודו על הפלאים שתעשה בימי המשיח ואף אמונת הבטחתך יסופר בקהל קדושים המה בני ישראל:

1 יערוך לה׳‎. יערוך עצמו להיות דומה לה׳‎ להבטיח ולקיים:

2 ידמה וגו׳‎. כפל הדבר במ״‎ש:

1 אל נערץ. כי הוא אל אמיץ בחבורת עדת קדושים רבה וגדולה הם מלאכי מעלה:

2 על כל סביביו. הם המלאכים המסבבים כסא כבודו:

1 חסין יה. אתה ה׳‎ החזק מאוד:

2 ואמונתך. האמונה היא מעולם סביבותיך ולא תתפרד ממך:

1 בגאות הים. בחוזק הים וגאונו:

2 בשוא. בהתרומם גליו אתה תשקיעם ותשפיל׳‎:

1 כחלל רהב. כמו החלל המדוכא כן דכאת רהב הם מצרים הקרוי רהב:

2 פזרת אויביך. הם מלכי כנען:

1 לך שמים. שלך השמים:

2 ומלואה. הבריות שממלאים את העולם:

1 וימין. הוא דרום כי מזרח נקרא קדם והעומד קדמת פניו לקדם מול השמש ימינו א״‎כ לדרום ומערב קרוי אחור כי אז אחוריו למערב:

2 בשמך ירננו. ר״‎ל פלאי גבהם יעוררו הבריות לרנן בפלאי שמך:

1 זרוע עם גבורה. ר״‎ל זרועך נטויה על כל ובכולם תעשה גבורות:

2 תרום ימינך. להיות עליון על כל:

1 מכון. הכנת כסאך היא בצדק ובמשפט לא לפי כח הזרוע:

2 יקדמו פניך. יקדימו לבוא לפניך להנהיג בהם את בני העול׳‎:

1 יודעי תרועה. היודעים להתחבר ולהדבק במקום:

2 באור פניך. המה ילכו באור התשועה הבאה מלפניך:

1 בשמך. בתשועת שמך יגילון כל הימים:

1 תפארת. אתה הוא המפאר חזקם ובעת תמלא רצון תרום קרן ממשלתנו:

1 כי לה׳‎ וגו׳‎. כאשר היה מגננו לה׳‎ אז תרומם קרן ר״‎ל כאשר היו המלכים המגינים על עמים יראי ה׳‎ אז משלו ממשל רב:

2 ולקדוש וגו׳‎. כפל הדבר במ״‎ש:

1 אז. בעת המלכת אותו דברת בחזון לחסידך הוא שמואל הנביא:

2 שויתי. ר״‎ל נתתי לדוד כח וממשלה:

3 בחור. הנבחר שבכולן הרימותי מתוך העם להמליכו:

1 מצאתי. אותו מצאתי בבני ישי ומשחתיו על ידך:

1 תכון עמו. תהיה נכונה עמו לעזרה:

2 תאמצנו. להתגבר עוד על שונאיו:

1 לא ישיא. לא יהיה לו כנושה לקחת עשרו:

1 עמו. יהיו תמיד עמו:

2 ובשמי. בעזר שמי:

1 ידו. ממשלתו יהיה בהולכי ימים ונהרות למרחקי ארץ:

1 אבי אתה. ר״‎ל כל בטחונו יהיה עלי כבטחון הבן על האב:

1 בכור אתנהו. להיות גדול על כל כמו הבכור על שאר הבנים:

2 עליון וגו׳‎. כפל הדבר במ״‎ש לתוספת ביאור:

1 ובריתי. הברית שכרתי לו תהיה נאמנת ומקוימת:

1 ושמתי וגו׳‎. שיהיו גם המה בממשלה ההיא:

2 וכסאו. כסא זרעו:

1 אם יעזבו. אבל אם יעזבו בניו תורתי:

1 ופקדתי. אז אחסר מהם המלוכה בעבור פורעניות גמול פשעם:

2 ובנגעים. אייסרם בנגעים גמול עוונם:

1 וחסדי. אבל לא אפיר חסדי מכל וכל לקחת ממנו המלוכה לעולם כי תשוב לזרעו בימי המשיח:

2 באמונתי. במה שהבטחתיו באמונה:

1 לא אחלל בריתי. מכל וכל לכלות המלוכה מזרעו:

1 אחת וגו׳‎. שבועה מיוחדת נשבעתי בקדושתי והיא תקום ולא תשתנה:

2 אם לדוד אכזב. גזם ולא אמר והרי הוא כאילו אמר כך וכך יהיה אם אכזב לדוד, ואמר לשון הנופל באדם וכן אם יבואון אל מנוחתי לקמן צ״‎ה ורבים כמוהו:

1 זרעו לעולם יהיה. בממשלת המלוכה כי אם יופסק זמן מה תשוב עוד בימי המשיח:

2 וכסאו כשמש. עד עולם כימי השמש יהיה כסאו נגדי להשגיח בו:

1 כירח. במו הירח כן זרעו יכון עד עולם על כסא המלוכה:

2 ועד בשחק. והוא קבוע לו בשחק לעד נאמן עד עולם שתתמיד בו המלוכה עד עולם כימי הירח וכפל הדבר לחוזק:

1 ואתה זנחת. והנה בעבור העון עזבת אותו ומאסת בו כאשר אמרת ופקדתי בשבט פשעם:

2 התעברת. נתמלאת עברה עם משיחך זה צדקיה שנמסר ביד נ״‎נ על שמרה בדבר ה׳‎ בשבועה שנשבע בה׳‎:

1 נארתה. הרחקת הבריות שעם דוד וחללת נזרו להשליכו לארץ:

1 פרצת וגו׳‎. וכל הרוצה בא בו ר״‎ל נתת אותו להפקר:

2 מחתה. להיות מושבר והרוס:

1 כל עוברי דרך. כדבר ההפקר אשר כל מוצאה רומסה ודורכה:

1 אף תשיב וגו׳‎. עם כי חרבו היתה לטושה וחדודה להכות בו את האויב הנה השבת החדוד לאחוריו לבל יוכל להכות בו את האויב וגם לא הקמת אותו במלחמה להנצל הוא מיד האויב ר״‎ל אף אם היה לפי הטבע מקום להתגבר הוא על האויב נלחמו עמו ממרום ולא נתגבר וגם נפל עוד:

1 השבת. בטלת אותו מזוהר הצלחתו והפלת כסאו לארץ:

1 ימי עלומיו. ימי הנערות ר״‎ל ימיו הטובים הקצרת והעטפת עליו בושה לעולם ר״‎ל זמן רב:

1 עד מה. אמנם עשית בדין מ״‎מ עד מתי וכי תסתיר פניך ממני לנצח בתמיה:

2 תבער. וכי תבער חמתך כהאש הזה השורף הכל:

1 זכר אני. בכל עת אני זוכר וחושב מה הוא הזמן שיש לי בזה העולם הלא הוא המעט ופן אמות ולא אראה הישועה:

2 על מה שוא. למה בחנם בראת כל בני אדם אם ימות ולא יראה הישועה:

1 מי גבר יחיה. מי הוא האדם אשר ישאר חי ולא יראה המיתה וימלט נפשו לעולם מן השאול:

1 איה חסדיך. ר״‎ל הואיל וכלנו עומדים למיתה איה הם חסדיך שהבטחת לנו בימים הראשונים אשר נשבעת לדוד באמונה להשיב המלוכה לזרעו:

1 שאתי. מה שאני נושא בחיקי וסובל:

1 אשר חרפו וגו׳‎. וחוזר ומפרש אשר חרפו התאחרות משיחך שמתאחר לבוא:

1 ברוך ה׳‎ לעולם אמן ואמן. ר״‎ל אמת הוא שהמקום הוא ברוך ומהולל וכפל המלה לחוזק: