מצודת דוד על תהילים ל״א

1 אל אבושה. לזה מהראוי שלא אבוש לעולם אף שאין בי זכות והצילני בצדקתך:

2 הטה אלי. לשמוע תפלתי:

3 לצור. דומה לסלע חזק ולבית מצודות והוא מבצר חזק:

4 למען שמך. המורה על הרחמים:

5 תנחני. בדרך ישרה:

6 טמנו לי. הסתירו עלי שאפול בה:

7 בידך. בפקדון אתן רוחי בידך ועליך לשמרו:

8 פדיתה. עבר במקום עתיד ור״‎ל הן ידעתי שתפדה אותי ממות כי אתה אל אמת להחזיר הפקדון:

9 השומרים. המצפים לתשועת גלולים:

10 אשר ראית. נתת לב לראות עניי וידעת צרות נפשי:

11 ולא הסגרתני. לא מסרת אותי ביד האויב והעמדת רגלי במקום מרחב שלא אמעד:

12 עששה. בעבור כעס מתוגיון הצרות כאלו נרקבו עיני וגו׳‎:

13 ביגון. בעבור היגון כלו ונשלמו ימי חיי וכן ושנותי באנחה וכפל הדבר במ״‎ש:

14 בעוני. בעבור עוני כשל כוחי ונדבקו עצמי:

15 מכל צוררי. מכל מה שעושים לי צוררי הייתי לחרפה להרואים בי כי מלעיגים עלי:

16 ולשכני. היודעים יותר ממה שעושים לי צוררי להם אני מאד לחרפה:

17 ופחד למיודעי. אני לפחד להם כי בראותם צרתי יפחדו לנפשם שלא יקרא להם כמקרי:

18 רואי בחוץ. הרואים אותי בחוצות נדדו מפני והלכו להם כי כן דרך אדם לברוח מראות חלי קשה ודבר מגונה ונמאס:

19 כמת מלב. כמו המת הנשכח מהלב:

20 ככלי. ר״‎ל ככלי כל שהוא אשר כשהוא נאבד אין אדם זוכרו:

21 דבת רבים. דברי רע מרבים המפחדים אותי מסביב:

22 בהוסדם. במה שהם מתייעצים עלי כולם יחד וחושבים לקחת נפשי ור״‎ל ובעבור שאני שומע כ״‎ז ואני כאלם לא יפתח פיו לזה אני שכוח בעיני כל כי חושבים שכלה תקותי:

23 ואני. אבל אני אבטח בה׳‎ ולא אירא מהם:

24 אלהי אתה. ותעזרני מהם:

25 בידך עתותי. כל העיתות שעברו עלי בין העתים לטובה ובין העתים לרעה הלא המה בידך על פיך נעשו:

26 הצילני מיד אויבי. כי הלא הכל בידך:

27 האירה. הראה לי פנים מאירות והוא מדרך משל הנהוג בין אדם לרעהו:

28 כי קראתיך. והואיל ובך בטחתי מהראוי שלא אבוש:

29 ידמו. יכרתו לרדת לשאול:

30 תאלמנה. מהראוי שתאלמנה שפתי שקר:

31 מה רב. מה מאד רב הטוב אשר צפנת לתת ליראיך בעוה״‎ב ואף הרבה טובה פעלת להחוסים בך נגד בני אדם ר״‎ל אשר כל אדם חסו בו:

32 תסתירם. כי הסתרתם בסתר הבאה מפניך להיות נסתרים מגבהות כל איש רשע מריב. מהמריבה הבא מהלשונות:

33 כי הפליא. אשר גם לי עשה חסד נפלא לחזק אותי כאלו הייתי בעיר מבצר:

34 בחפזי. כשהייתי נחפז לברוח מפני שאול כמ״‎ש ויהי דוד נחפז ש״‎א כ״‎ג אז אמרתי נכרתי מנגד עיניך כי היה קרוב מאוד להמסר ביד שאול:

35 אכן שמעת. כי נוצלתי גם אז מידו:

36 אהבו. לזה אהבו את ה׳‎ כי הוא שומר אנשי אמונים:

37 על יתר. על יתרון הגאות של עושי הגאוה:

38 חזקו. כל המקוים לה׳‎ חזקו ואמצו לבבכם ותהיו בטוחים כי הלא תראו כי יש תקוה: