מצודת דוד על תהילים ק״א

1 חסד ומשפט. כאשר אשירה לך על החסד כן אשירה לך על המשפט ולא אהרהר אחר מדה״‎ד:

2 אשכילה. אתן לב על דרך התמים ומתאוה אני לה לאמר מתי תבוא אלי ואקיימנה כי כל חפצי שיזדמן מצוה לידי:

3 בקרב ביתי. ר״‎ל בהצנע כמו בפרהסיא:

4 לא אשית. לא אסתכל בדברי רשע:

5 עשה. מעשה סטים שנאתי ולא ידבק בי מה מהם:

6 לבב עקש. מי שלבו עקש יסור ממני ולא אתחבר עמו:

7 רע. איש רע לא יהיה מיודעי ואוהבי ועש״‎ז נקרא האוהב מודע על כי הוא יודעו ומכירו:

8 מלשני. המלשין בסתר על רעהו אכרית אותו:

9 גבה עינים. הוא בעל גאוה:

10 ורחב לבב. החומד ומתאוה לכל דבר:

11 אותו לא אוכל. לא אוכל לסבול אותו כי המעשים האלה שנואים בעיני:

12 עיני. נותן אני את עיני בנאמני ארץ לשבת הם עמדי:

13 לא ישב. אין אני מניח לשבת בביתי איש עושה מעשה רמיה:

14 לא יכון. לא יהיה נכון לשבת נגד עיני:

15 לבקרים. בכל בוקר בזריזות רב אכרית כל רשעי ארץ בכדי להכרית וגו׳‎ עד שלא ישאר אחד: