מצודת דוד על משלי ח׳

1 הלא חכמה תקרא. ר״ל מעלות החכמה הלא נכרת מפאת עצמה וכאלו היא תאמר אמריה להמשך אחריה:

2 בראש מרומים. כאלו עומדת בראש ההרים הרמים להשמיע קולה למרחוק:

3 עלי דרך. נצבה אצל דרך מקום יתפרשו ממנו נתיבות רבות ומצויים שם אנשים רבים עוברים ושבים:

4 ליד שערים. וסמוך היא אל מקום השערים אשר לפתח הקריה:

5 מבוא פתחים. ר״ל עשויים המה לבוא בפתחיה כי השערים ההמה פתוחים ועומדים ולזה רבים נכנסים ויוצאים בהם:

6 תרונה. שמה מכרזת החכמה את אמריה וכ״ז הוא ענין מליצה לומר הלא שבחה ידוע וכאלו מכרזת בפרסום רב:

7 אליכם. ואלה אמריה אליכם אישים וגו׳:

8 ערמה. התחכמות ותחבולות להערים להסיר הפתיות:

9 הבינו לב. תנו בינה אל הלב:

10 נגידים. ר״ל דברים חשובים ונכבדים:

11 ומפתח שפתי. מה ששפתי פותחים לדבר המה דברים מישרים וכפל הדבר במ״ש:

12 ותועבת וגו׳. דברי רשע מתעבות שפתי מלדברם:

13 בצדק כל אמרי פי. נאמרים בצדק:

14 למבין. למי שיש לו בינה להבין אמריה:

15 ואל כסף. ר״ל היו רוצים לקחת מוסר תוכחתי מלקחת את הכסף:

16 וכל חפצים. כל הדברים שאדם חפץ ורוצה בהם לא ידמו אליה:

17 שכנתי ערמה. אני שוכן בערמה ר״ל א״א לעשות תחבולות להערים להנצל מיד היצה״ר המסית בזולת חכמת התורה:

18 ודעת. אני ממציא להודיע מחשבות העוזרים על הצלה מיד היצה״ר המסית וכפל הדבר במלות שונות:

19 יראת ה׳. תוכן יראת ה׳ היא לשנוא את הרע והם הגאות ודרכי עבירה והמהפך אמרי פיו ממחשבות לבו:

20 שנאתי. ר״ל את כל אלה שנאתי גם אני:

21 לי עצה. בי ימצא עצה להנצל מיד היצר הרע המסית:

22 ותושיה. ר״ל על ידי יותש כח היצר הרע:

23 אני בינה. אני הנותן בינה להלחם למולו:

24 לי גבורה. על ידי יתגבר עליו וכפל הדבר פעמים הרבה כדרך המליצה ולחזוק הענין:

25 בי מלכים ימלוכו. על ידי תתקיים מלכותם אם יתנהגו במשפט התורה:

26 יחוקקו צדק. על ידי עשו חוקים צודקים וישרים:

27 בי שרים. על ידי תתקיים ממשלת השרים והנדיבים שבכל השופטים כי כאשר ילכו בחוקות התורה תמשך ממשלתם:

28 אוהבי אהב. אוהב אני את האוהבים אותי:

29 ומשחרי. הדורשים להבין אמרי ימצאו בי טעמים הרבה:

30 אתי. על ידי ישיג עושר וכבוד:

31 הון עתק וצדקה. ישיג הון חזק רב ובצדקה תנתן לו מה׳ כי לא יקופח שכר תורתו לעוה״ב בעבור ההון שהשיג:

32 פריי. מתן שכר התורה:

33 ותבואתי. מוסב על מלת טוב לומר ותבואתי טוב מכסף נבחר ומעולה וכפל הדבר במ״ש:

34 אהלך. אני מוליך את האדם בדרך צדקה וגו׳:

35 יש. ר״ל יש אתי טובה הרבה להנחיל את אוהבי ואמלא את אוצרותיה׳ מן הטובה:

36 ה׳ קנני. ברא אותי להיות קנויה לו וכן קונה שמים בראשית יד:

37 ראשית דרכו. בתחילת הבריאה:

38 קדם. קודם מעשיו:

39 מאז. מכבר ר״ל מזמן רב:

40 מעולם. מימות עולם אני נסוכה ומושלת:

41 מראש. אני מן הראשונים מהקודמי׳ לבריאת הארץ כי אמרו רז״ל שבעה דברים קדמו לבריאת העולם והתורה אחת מהם:

42 באין תהומות. בעוד לא היו תהומות נבראתי אני:

43 בטרם. עד לא נטבעו ונקבעו ההרים בארץ ולפני הגבעות נבראתי אני:

44 עד לא. מוסב על חוללתי לומר חוללתי עד לא עשה הארץ וחוצות והתחלת עפר האדמה המיושבת מבני אדם וכפל הדבר כדרך המליצה:

45 בהכינו. בעת הכינו את השמים הייתי שם אני כלומר נבראתי קודם להן בחוקו. בעת חקק עגול הארץ לכסות ע״פ התהום:

46 באמצו. בעת חיזק את השחקים אשר המה ממעל ובעת חיזק את מעינות התהום:

47 בשומו. בעת שם לים חוק וגבול אשר מי הים לא יעברו פי ה׳ ללכת מהגבול ולהלאה:

48 בחוקו. בעת חקק יסודי הארץ וכ״ז מוסב על שם אני האמור במקרא שלפני פניו:

49 ואהיה. הייתי מגודלת אצלו והייתי לו לשעשוע בכל יום ובכל עת הייתי משחקת ומשמחת לפניו כבת האהובה לאביה:

50 משחקת. אני היא המשמחת אנשים בתבל ארצו ושעשועי היא עם בני אדם ר״ל המה שמחים בי ואני בהם:

51 ועתה בנים. הואיל ואני חשובה כ״כ מהראוי שתשמעו לי ואשרי לאלו אשר ישמרו דרכי:

52 שמעו. בתחלה שמעו המוסר להיות יראת ה׳ על פניכם ואח״כ למדו חכמה ואז בודאי לא תבטלו את החכמה הואיל ותקדים לה היראה:

53 לשקוד. למהר לבוא אל דלתותי בכל יום ולשבת בקבע במזוזות פתחי כדרך השומר היושב ומשמר בקבע:

54 ויפק. ומוציא רצון מה׳ ר״ל ה׳ יהיה מרוצה לו:

55 וחטאי. אבל החוטא לי וממאס בי הוא בעצמו גוזל נפשו כי מאבדה:

56 כל משנאי וגו׳. כפל הדבר במ״ש: