מצודת דוד על נחמיה ט׳:י״ז

מהדורה: ובלכתך בדרך

מקור נחמיה ט׳:י״ז
17 וַיְמָאֲנ֣וּ לִשְׁמֹ֗עַ וְלֹא־זָכְר֤וּ נִפְלְאֹתֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֣יתָ עִמָּהֶ֔ם וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת־עׇרְפָּ֔ם וַיִּתְּנוּ־רֹ֛אשׁ לָשׁ֥וּב לְעַבְדֻתָ֖ם בְּמִרְיָ֑ם וְאַתָּה֩ אֱל֨וֹהַּ סְלִיח֜וֹת חַנּ֧וּן וְרַח֛וּם אֶֽרֶךְ־אַפַּ֥יִם וְרַב־חֶ֖סֶד וחסד וְלֹ֥א עֲזַבְתָּֽם׃
פירוש מצודת דוד על נחמיה ט׳:י״ז
17 ויתנו ראש. אמרו לעשות לעצמם ראש לשוב למצרים לעבדם כמאז:
18 במרים. בעבור רוב המרי והמרד שהיה בהם רצו לעשות כזאת:
19 ואתה וגו׳. אבל אתה אלוה סליחות וכו׳ והעברת פשעם ולא עזבתם: