מצודת דוד על נחמיה ג׳

1 קדשוהו. קדשו אותו בפה להיות קדוש בקדושת העיר:

2 ועד מגדל המאה. בנו החומה עד מגדל המאה וקדשוהו ומשם והלאה עד מגדל חננאל:

3 ועל ידו. אצל מקומו של בנין אלישיב וסמוך לו:

4 קרוהו. נתנו התקרה:

5 מנעוליו. שם כלי עשוי לסגור בו דלתות השער ובריחיו. כעין מטה מבריח מאחורי הדלתות לרוחב הדלת לבל יפתח:

6 ועל ידם. סמוך למקום בנין בני הסנאה:

7 החזיק. חיזק מלאכת הבנין:

8 ועל ידם. סמוך למקום בנין הראשונים:

9 התקועים. אנשי תקוע והוא שם עיר:

10 ואדיריהם. עשירי העיר:

11 לא הביאו צורם. למשוך בעול משא עבודת הבנין שהוא עבודת האדון ה׳ כי הבנין הזה למצוה יחשב:

12 אנשי. כמו ואנשי:

13 לכסא. עד למקום מושב הכסא של פחת עבר הנהר:

14 צורפים. מן הצורפים:

15 ויעזבו. עזיאל וחנניה מלאו עפר עד החומה הרחבה ועשו כן לחזק החומה:

16 שר חצי פלך. היה שר על חצי מחוז של ירושלים:

17 ונגד ביתו. מלבד מה שבנה סמוך להנזכרים הוסיף עוד לבנות החומה שכנגד ביתו:

18 מדה שנית. ר״ל גם הם בנו כפי המדה שבנה חטוש הנזכר:

19 ואת מגדל. ומלבד המדה ההיא הוסיפו עוד לבנות מגדל התנורים:

20 הוא ובנותיו. המה יחד החזיקו:

21 ואלף אמה. מלבד בנין השער בנו עוד בחומה אלף אמה:

22 יבננו. כמו בנהו:

23 ואת חומת. גם את חומות של ברכת השלך הסמוך לגן המלך ומשם והלאה עד המעלות וכו׳:

24 ועד הברכה העשויה. ר״ל ומנגד קברי דוד והלאה עד הברכה העשויה בידי אדם שהביאו בה המים ומשם והלאה עד בית הגבורים:

25 לפלכו. את פלכו ר״ל עם אנשי פלכו:

26 אחיהם. חבריהם של הלוים הנזכרים:

27 מדה שנית. כפי המדה שבנה בוי הנזכר:

28 מנגד. התחלת הבנין היה נגד המקום שעולים בה לבית הנשק העומד במקצוע:

29 החרה. התחמם בזריזות רב והחזיק שוב כפי המדה שבנה עזר הנזכר והתחלת הבנין היה מן המקצוע ובנה עד פתח וכו׳:

30 מרמות וגו׳. עם כי כבר החזיק פעם כמ״ש למעלה חזר עתה והחזיק שוב כפי המדה שבנה ברוך הנזכר והתחלת הבנין היה מפתח וכו׳:

31 אחריו. ר״ל אחר המקום הבנוי:

32 עד המקצוע ועד הפנה. והמה היו זה אצל זה:

33 מנגד. התחיל הבנין מנגד המקצוע ובנה גם המגדל היוצא מבית המלך העומד בעליונות ההר אשר הוא סמוך לחצר המטרה:

34 אחריו פדיה. אחריו החזיק פדיה:

35 היו יושבים. ר״ל אשר היו יושבים בעופל החזיקו עד נגד שער המים הפונה למזרח וגם המגדל היוצא מן החומה ולחוץ:

36 התקועים. עם כי כבר החזיקו פעם כמ״ש למעלה חזרו עתה והחזיקו שוב כפי המדה שבנו הנתינים והתחלת הבנין היה מנגד המגדל וכו׳:

37 מעל שער הסוסים. משער הסוסים ולמעלה אל גובה ההר:

38 איש לנגד ביתו. כי שם עמדו בתי הכהנים:

39 צדוק. לא היה מן הכהנים ולזה זכרו לעצמו:

40 הששי. בן הששי של צלף:

41 נשכתו. כמו לשכתו כי דטלנ״ת מתחלף:

42 נגד וגו׳. ר״ל ומבית הנתינים והרוכלים ולהלאה עד נגד שער המפקד ומשם והלאה עד המקום שעולים בה אל הפנה:

43 לשער הצאן. כי שם היה התחלת הבנין כמ״ש למעלה והיו בונים בהקף עד באו אל מקום ההתחלה:

44 ויחר לו. בלב:

45 ויכעס וגו׳. הראה כעסו:

46 מה וכו׳. ר״ל מה תועלת במעשיהם:

47 היעזבו. וכי יחזקו את החומה לעצמם במלוי העפר כאומר וכי יש חזוק מה אל החומה:

48 היזבחו. וכי יזבחו זבחי שמחה במלאות הבנין כאומר וכי בנין חלוש כזה ראוי לשמוח בו:

49 היכלו ביום. וכי ישלימו הבנין ביום אשר יחשבו להשלימו כי דבריו היה בעת החילם לבנותו וכאומר הלא בוני החומה מועטים המה ומתי ישלימו הבנין:

50 היחיו. וכי יוכלו לחזק את האבנים אשר המה לקוחים מערמות העפר הנעשים מצרורות אבני החומה הנפולה:

51 והמה. הלא האבנים האלה המה שרופות באש וחוזק מה להם:

52 אצלו. עמד אצלו בדברו הדברים האלה:

53 ויאמר גם. ר״ל גם הוא אמר דברי לעג כסנבלט וכה אמר הבנין אשר הם בונים אם שועל יעלה בו יפרוץ הוא חומת אבניהם כי הוא בנין חלש מאד:

54 שמע. ואמר נחמיה שמע אלהינו כי היינו לבזיון:

55 והשב. מה שמחרפין אותנו השב עליהם ותנם לבזיון כאשר יהיו בארץ שביה:

56 ואל תכס. ר״ל עונם יהיו מגולים ונראים להעלות חמה ולנקום נקם:

57 כי הכעיסו. בעת לעגם הראה כעס מול בוני החומה בחושבם שעי״ז ירפו ידיהם מן המלאכה:

58 ונבנה. עם כל דברי הלעג והכעס לא הנחנו הבנין:

59 ותקשר. כי בעוד שהיה בה פרצות לא היתה החומה דבוקה וקשורה זה בזה וכאשר סתמו הפרצות נתקשר זה בזה:

60 עד חציה. עדיין לא סתמו הפרצים כ״א עד חצי החומה ולמעל׳ אמר דרך כלל שבנו כל החומה מסביב ועתה בא לספר מה אשר נעשה במשך הבנין:

61 ויהי לב וגו׳. בראותם כי נבנה החצי שמחו וחפצו בבנין: