1לקח לך. נלקח ממך בגנבה:2ואת אלית. קללת את הגנב:3וגם אמרת באזני. אמרת הקללה באזני כאלו חשדת אותי ואמרת שהכסף הוא אתי:4אני לקחתיו. עתה מודה אני שלקחתיו אני:5ברוך בני לה׳. רצה לומר, הקללות שקללתי לא יחולו בך, אך ברוך תהיה הואיל והודית:6הקדש הקדשתי. בהיותו עוד גנוב, הקדשתיו באם ימצא הגנב:7מידי לבני. לתנם מידי ליד בני, לעשות מהם דמות ומסכה ולא היתה עבודה זרה ממש, אבל עשויה היא למחשבות אחרים להוריד עליה כחות עליונות להיות אמצעי, ולפי הטעות אמרה לה׳:8ועתה. הואיל ונמצא הכסף, משיבה אני אותו לך, ונתנה הכסף לבנה:9וישב. חזר הבן והשיב הכסף לאמו, כאומר, הואיל ויצאה הגנבה מתחת ידי, לא אשוב עוד לקחתה:10ותקח אמו. וכשקבלה שוב את הכסף, נתנה לצורף מאתים בשכר פעולתו, ומתשע המאות נעשה הדמות ומסכה:11לו בית אלהים. היה לו בית מוכן לעבודת הדמות, ולזה שמה אמו את הדמות ומסכה בביתו:12ויעש אפוד ותרפים. את אלה עשה משלו, מלבד הדמות ומסכה אשר משל אמו:13וימלא. מיכה חנך אחד מבניו לכהן לפניו ולעשות עבודת הדמות:14אין מלך בישראל. ולזה עשה כל איש הישר בעיניו, ולא היה מי שימחה ביד מיכה, וכתב ב׳סדר עולם׳ פרק יב שזה היה, בימי כושן רשעתים, קודם שעמד עתניאל:15מבית לחם יהודה. לפי שגם בנחלת זבולון היתה עיר הקרויה גם כן בית לחם, כמו שכתוב ביהושע יט טו, לזה אמר ׳מבית לחם יהודה׳; ולתוספת ביאור אמר ׳ממשפחת יהודה׳, ורצה לומר, העיר בית לחם היתה מנחלת משפחת יהודה:16והוא לוי. הנער היה לוי והיה גר בבית לחם:17באשר ימצא. מקום נאות וכשר להחיות נפשו:18לעשות דרכו. ללכת לדרכו דרך בה:19לוי אנכי. כאומר, נכון אני ללמוד ולהורות, כמו שכתוב בשבט לוי דברים לג י, יורו משפטיך ליעקב וכו׳:20לאב. רצה לומר, למורה ולמלמד:21וערך בגדים. רצה לומר, בגדים כסדר הצריך:22וילך הלוי. הלך אחר דבר מיכה ועצתו:23כאחד מבניו. אשר מלא ידיו מאז לכהן:24וימלא מיכה. מוסב למעלה פסוק יא, שאמר שהיה לו כאחד מבניו, כי מלא ידיו לכהן:25עתה ידעתי. כי בעוד היות בני לכהן, היה שלא כדת, כי הכהן ראוי להיות מבני לוי, אבל עתה ייטיב לי ה׳ כי היה לי הלוי לכהן, והרי הוא הכהן ממש:
