מצודת דוד על שופטים ט״ו

1 בגדי עזים. זכר בה בהבאת גדי עזים לה, למנה:

2 אבאה וגו׳. לשכב עמה, להיות אצלה:

3 כי שנא שנאתה. בראותי כי חרה לך על שגלתה מצפונך:

4 נקיתי וגו׳. הפעם הזאת אהיה נקי מפלשתים כאשר אעשה להם רעה, כי לא יחשבו לי לאשמה, על כי מהראוי להרע עמהם:

5 וישלח. שלחם לנפשם בין הקמות:

6 ויאמרו. הרואים אותו שעשהו:

7 וישרפו. לפייס את שמשון:

8 אם תעשון כזאת. רצה לומר, לכן אשר עשיתם כזאת לנקום נקמתי, לא יהיה לי עמכם איבת עולם, רק אנקום בכם פעם אחת, ואחר זה אחדול מלנקום:

9 שוק על ירך. תרגם יונתן, פרשין עם רגלאין, דימה את הפרשים רוכבי סוסים אל הירך שהוא בגובה הרגל, והולכי רגלי, דימה לשוק שהיא בתחתית הרגל:

10 עשית לנו. כי הלא ינקמו בנו:

11 כאשר עשו לי. שלא מיחו באשתי מלהנשא לאחר:

12 לאסרך ירדנו. כי הפלשתים גזרו עליהם לאסרו ולהביאו:

13 השבעו לי. רצה לומר, אמסור עצמי בידכם אך השבעו לי על הדבר שרק תאסרו אותי כי ירא אני פן תפגעון בי:

14 הוא בא. כי לא אסרו כי אם ידיו, ולא רגליו:

15 הריעו. תרועת שמחה:

16 כפשתים. חלושים, כפשתים אשר נחרכו באש:

17 וימסו. כאלו נמסו מעל ידיו העבותים שנאסר בהם:

18 לחי חמור טריה. לחי לחה מן חמור:

19 בלחי החמור. בלחי של חמור עשיתי חמרים, והוא לשון הנופל על לשון:

20 הכיתי. הרגתי, הוסיף לפרש דבריו:

21 רמת לחי. על שם שהשליך שם את הלחי, כי התרגום של ׳וישלך׳, הוא ׳ורמא׳:

22 ועתה אמות בצמא. אם אשב פה:

23 ונפלתי. אז אפול ביד הפלשתים הערלים, אם אבוא העיר לרוות צמאוני:

24 ויצאו ממנו. בנס, נעשה מעין תחת המכתש ויצאו המים דרך הבקע:

25 ותשב רוחו ויחי. אמר בדרך גוזמא והפלגה, כאלו יצאה רוחו ושבה אחרי זה ונעשה חי:

26 שמה. של המעין ההוא:

27 עין הקורא. רצה לומר, מעין הבא על ידי הקורא לה׳, אשר היא במקום לחי, רצה לומר, רמת לחי:

28 עד היום הזה. היא שמה אשר נקרא לה:

29 בימי פלשתים. בימים שמשלו פלשתים בישראל: