מצודת דוד על איוב כ״ג

1 גם היום. ר״ל אף עתה שהרביתי להתרעם ולספר התלאות במרד וסרוב עכ״ז עוד מכתי כבדה על אנחתי כי אין הצעקה בערך הצער:

2 ידעתי. לדעת מקום האל לאשר אמצא אותו אז הייתי בא עד מכון שבתו:

3 אערכה. הייתי מסדר לפניו משפט להשפט עמו והייתי ממלא פי בדברי ויכוח:

4 אדעה. יודע הייתי מה ישיב לי כי אבין אמריו על הכל אחזור ואשיב לו:

5 הברב כח. וכי יריב עמדי ברב כח בזולת שמירת המשפט הלא בודאי לא אך הוא ישים בי כפי הראוי בשמירת המשפט והוא מקרא קצר ויובן הדבר מאליו:

6 שם וגו׳. שם במקום המשפט יתווכח עמי יושר מפעלי והן ידעתי שאצא זכאי ואהיה נמלט לנצח מן השופט אותי ביסורים:

7 הן קדם אהלוך. אבל לא ידעתי איה מקום כבודו אם אלך לבקשו בפאת המזרח ואיננו ר״ל לא אמצאהו ואם אלך לבקשו בפאת המערב ולא אבין לו איו הוא:

8 שמאל בעשותו. עם כי הוא עשה וברא גם פאת הצפון עכ״ז לא אראנו שם וכאלו עטף לכסות פאת הדרום ולא אראהו גם שם:

9 כי ידע. לזה הסתיר עצמו ממני כי יודע הוא הדרך אשר דרכתי בה והוא בחן מעשי ויצאתי נקי כזהב מבלי סיג עון:

10 באשורו. רגלי אחזה במצעדיו ודרכיו שמרתי ולא הייתי נוטה מהם:

11 מצות שפתיו. מוסב על מלת שמרתי שאמר במקרא שלפניו וכאלו אמר מצות שפתיו שמרתי ולא אסיר אותם מלבי ויותר מלחם חוקי צפנתי אמרי פיו ובעבור זה ימנע להתווכח עמדי:

12 והוא באחד. ועם כי נגלה לפניו יושר דרכי עכ״ז הוא בדעת אחת ולא יאבה להסיר מעלי היסורים ומי יוכל להשיב אותו מחפצו וכאשר יתאוה נפשו כן יעשה בין במשפט בין בזולת המשפט:

13 כי ישלים. הן ידעתי כי ישלים בי כל היסורים כפי החוק אשר גזר עלי ולא יסירם ממני בעבור כושר דרכי:

14 וכהנה. כמו הדברים אשר עושה עמדי כן יש עמו רבות ענינים כאלה אשר יעשה לבני אדם:

15 על כן. בראותי שאינו חוזר מחוק גזרתו אבהל מפניו וכאשר אתבונן מעשיו אפחד ממנו והוא כפל ענין במ״ש:

16 ואל הרך לבי. נוסף על היסורים הביא האל עוד מורך בלבי להיות מתפחד ביותר:

17 ושדי הבהילני. כפל הדבר במ״ש:

18 כי לא נצמתי. והסבה היא כי מעולם כשהיה חשך ואבדון בעולם לא נכרתי אני מפני החשך כי לא היתה עלי וכשהיה אופל בעולם היה ה׳ מכסה את האופל מפני ולא ראיתיו ועל כי לא הורגלתי בצער ולא ראיתיו מימי לזה עתה בבוא עלי צרות שונות בא בלבי מורך רב ובהלה רבה: