מצודת דוד על ירמיהו ל״ז

1 בא ויוצא וכו׳. כי כשמלך צדקיה צוה להוציאו מבית הכלא שכלאו יהויקים ולא עזבו אותו בבית הכלא:

1 יצא ממצרים. לעזרת יהודה:

2 את שמעס. את פרסום גבורתם:

3 ויעלו. הלכו מירושלים:

1 לדרשני. לדרוש אותי בתפלה:

2 שב לארצו. ולא יבא לעזרה:

1 ושבו. הכשדים ישובו להלחם בכם:

1 אל תשיאו. אל תהיו נפתים בעצמיכם לאמר שהכשדים ילכו להם מכל וכל:

2 כי לא ילכו. ר״ל לא ילכו מכל וכל כי ישובו:

1 כי אם הכיתם. אף אם תכו את כל הכשדים ורק ישארו בה אנשים מדוקרי חרב:

2 איש באהלו. אותם המדוקרים אשר ישכבו איש באהלו הם יקומו וישרפו את העיר הזאת והוא ענין הפלגה וגוזמא וכאומר לא יועיל שום תחבולה נגד גזירתי:

1 בהעלות. בעת שנסתלקו הכשדים מעל ירושלים על כי שמעו שבאים חיל פרעה לעזור ליהודה:

1 ויצא. אז יצא ירמיה מירושלים וכו׳:

2 לחליק משם. להשמיט עצמו משם בתוך העם היוצאים ר״ל שהיה יוצא בין העם היוצאים להיות נשמט מהם לבל ירגישו בו שומרי השער:

1 ויהי הוא. כאשר בא בשער הנקרא שער בנימין ושם היה בעל פקידת שהיה ממונה לשמור פתח השער ההוא:

2 ויתפוש. אחז בחזקה את ירמיה באמרו הנה אתה נופל אל הכשדים להיות עמהם:

1 שקר. הדבר הזה הוא שקר:

2 ולא שמע אליו. לא קבל דבריו ולא האמין לו:

1 בית יהונתן. בבית יהונתן:

2 כי אותו. כי את הבית ההוא הכינו להיות בית הכלא:

1 כי בא ירמיה. אשר משם בא ירמיהו אל בית הבור אשר שם בור בית האסורים והוא המקום היותר רע שבמאסר:

2 ואל החנויות. ר״ל אשר בתוך החנויות:

1 היש דבר. ר״ל אם זה מקרוב בא לו נבואה מה:

2 יש. באה לי נבואה מקרוב:

3 ויאמר ביד וכו׳. וחזר ואמר וזהו הנבואה הבאה אשר תנתן ביד מלך בבל:

1 ואיה נביאיכם. ר״ל איה הבטחת נביאיכם אשר נבאו וכו׳ וכאומר הלא הנה בא ועושה מצור על העיר:

1 ועתה. הואיל ונביאיכם כחשו והאמת אתי שמע אתה אלי תפול עתה תחנתי לפניך וכו׳:

2 ולא אמות. למען לא אמות שם מעקת המאסר:

1 ויפקידו. והניחו בחצר המטרה שאין שם מאסר קשה כ״כ:

2 ונתון לו. גם צוה לתת לו משוק האופים ככר לחם בכל יום עד אשר יהיה נשלם כל הלחם מן העיר:

3 וישב ירמיה. ר״ל שם ישב מרצונו ולא שאל להוציאו גם משם: