מצודת דוד על ירמיהו י׳:י״ג

מהדורה: ובלכתך בדרך

מקור ירמיהו י׳:י״ג
13 לְק֨וֹל תִּתּ֜וֹ הֲמ֥וֹן מַ֙יִם֙ בַּשָּׁמַ֔יִם וַיַּעֲלֶ֥ה נְשִׂאִ֖ים מִקְצֵ֣ה ארץ הָאָ֑רֶץ בְּרָקִ֤ים לַמָּטָר֙ עָשָׂ֔ה וַיּ֥וֹצֵא ר֖וּחַ מֵאֹצְרֹתָֽיו׃
פירוש מצודת דוד על ירמיהו י׳:י״ג
13 לקול תתו. בעבור נתינתו קול המיית מים באויר השמים אז מעלה את העננים לרום השמים:
14 מקצה הארץ. ר״ל כאשר המה נראים למראה העין שהם בשפולי הרקיע בקצה הארץ אז מעלה אותם אל מול המקום אשר ירצה להמטיר שמה:
15 ברקים. לעת בא המטר מבריק ברקים ואין המטר מכבה אותם:
16 ויוצא. הוא מוציא את הרוח ממקום אוצרו: