מצודת דוד על ירמיהו א׳

1 דברי ירמיהו. אלה הם דברי ירמיהו וכו׳:

2 אשר בענתות. אשר ישב בענתות שהיא בנחלת בנימין:

3 אשר היה וכו׳. בימי יאשיהו תחלת דבר ה׳ בו היה בימי יאשיהו וכו׳:

4 ויהי בימי יהויקים. היה מתנבא גם בימי יהויקים בנו והתמידה נבואתו עד כלות עשתי עשרה שנה לצדקיהו וכו׳ ולתוספת ביאור אמר עד גלות ירושלים שהיתה בחדש החמישי הוא חדש אב:

5 ויהי דבר ה׳. וזהו דברי ירמיה שאמר לישראל:

6 בטרם. עד לא יצרתיך מבטן אמך הכרתי בך שתהיה הגון ומוכן לנבואה:

7 הקדשתיך. קדשתי אותך וחזר ופי׳ לומר בזה קדשתיך במה שנתתיך להיות נביא להתנבאות על העכו״ם כולם:

8 ואומר וכו׳. אמרתי אהה ה׳ אוי לי על המניעה והמבטל הנמצא בי אשר לא ידעתי לסדר דברי הנבואה בצחות הלשון כי עדיין אני רך בשנים ולא הורגלתי בזה:

9 אל תאמר. ר״ל אל תמאן בדבר בעבור הנערות:

10 כי על כל. אלא על כל הדברים אשר אשלחך תלך ותדבר את כל אשר אצוך:

11 אל תירא. אל תפחד מפני מי אשר אשלחך אליהם פן תכשל בלשונך ויקצפו עליך כי אני עמך להצילך מיד הבאים להרע עמך:

12 וישלח. בנבואה נראה לו כאלו המקום הושיט ידו ונגע על פיו כאלו נותן הנבואה אל פיו:

13 הנה נתתי. בזה שנגעתי ידי בפיך נתתי דברי הנבואה בפיך:

14 הפקדתיך היום. בזה מניתי אותך לנבאות עליהם חורבן והשקט כפי מה שאצוה לך:

15 מה אתה רואה. במראה הנבואה:

16 מקל שקד. מטה מאילן שגדילים בו שקדים:

17 היטבת לראות. ר״ל ראית דבר ראוי לפי הזמן כי שוקד אני על דברי לעשותו ואם כן ראית דבר המרמז רמז על מה שעתיד להיות כי מקל שקד ראית ואני שוקד על דברי והמה אחד בל׳:

18 שנית. ר״ל שאלני פעם שנית:

19 מה אתה רואה. במראה הנבואה:

20 סיר נפוח. קדירה מעלה רתיחה:

21 ופניו. פני הרתיחה מקום שמעלה רתיחה מרובה הוא מעבר הצפון:

22 מצפון תפתח הרעה. זה ירמז אשר מבבל העומדת מצפון תפתח הרעה כי עד הנה כאלו היתה הרעה קשורה לבל תבוא ועתה הותר הקשר ותבוא הרעה על יושבי ארץ ישראל והמשילה לסיר לומר כמו הסיר מאספים הנתחים אליה ואח״ז מרתיחין אותה כן כולם יכנסו במצור העיר והאויב ילחם בה וכן נאמר שפות הסיר שפות וכו׳ אסוף נתחיה אליה וכו׳ רתח רתחיה יחזקאל כ״ד:ד׳:

23 הנני קורא. ר״ל אעיר לבות כל משפחות של ממלכות צפונה והם בבל וכל ארצות ממשלת בבל לבוא על ירושלים:

24 ונתנו איש כסאו. כל אחד יתן כסאו מול פתחי השערים ועל החומות לצור עליה מסביב:

25 ודברתי. אז אדבר עמהם משפט ר״ל אביא עליהם משפט הגמול בעבור רעתם:

26 תאזור מתניך. הוא ענין זרוז כי החגור במתניו הוא מזורז:

27 אל תחת מפניהם. אל תפחד מפניהם מלומר להם את כל דברי:

28 פן אחתך. כי כשתפחד אשבור אותך לפניהם ויוכלו לך להזיקך לכן אל תפחד ובטח עלי ואז לא יוכלו לך:

29 נתתיך היום. נתתי כח בידך להיות חזק כעיר מבצר וכו׳ להתגבר על כל הארץ וחוזר ומפרש על מלכי יהודה ועל שרי יהודה ועל כהניה ועל כל עם הארץ מיתר העם:

30 ונלחמו אליך. כולם ילחמו עמך ולא יוכלו לך כי אני עמך להצילך מידם: