מצודת דוד על ישעיהו ז׳

1 למלחמה עליה. לעשות מלחמה עליה ולא יכול מוסב על רצין כי הוא היה העיקר במלחמה:

2 להלחם עליה. להתגבר ולהתחזק במלחמה עם כי מאז כשנלחם פקח לבד התגבר במלחמה כמ״ש בד״ה ב׳, או מוסב הוא על אחז לומר שהוא לא היה יכול לעמוד למולם להלחם בעבור העיר:

3 ויוגד. טרם עלו למלחמה:

4 לבית דוד. הוא אחז ועל שהיה רשע לא רצה להזכירו בשמו:

5 נחה ארם וכו׳. ארם עם אפרים חנו עליהם להלחם בהם:

6 וינע. מגודל הפחד נעה לבבו כמו עצי היער הנעים ברוח:

7 אתה ושאר ישוב בנך. גם אתה צא לקראתו גם בנך אשר נקרא שמו שאר ישוב לאות וסימן אשר שארית יהודה ישובו מן הגלות בימי עזרא:

8 אל קצה וכו׳. כי שם תמצאנו העליונה. כי שתים היו אחת ממעל ואחת מתחת:

9 שדה כובס. השדה שהיו שוטחים שמה אל מול השמש את הבגדים המכובסים:

10 השמר והשקט. השמר מעשות מלחמה והשקט לבך אל תירא ואל יבוא מורך בלבבך זנבות האודים. שהמה כמו האודים האלה שאין בהם כח לבער אלא לעשן כך אין כח בידם לעשות לך מאומה רע רק העם מפחידים:

11 בחרי אף. הבאים בחרי אף:

12 רצין. עכשיו מפרש מי הם האודים:

13 ובן רמליהו. פי׳ עם אפרים כמ״ש רצין וארם וסמך על המבין:

14 ויען. בעבור שיעץ מחשבות כאלו נצחון המלחמה תלויה בכח חכמתו:

15 ונקיצנה. ר״ל נעשה לה מצור עד שיקוצו מפנינו ויפתחו לנו שערי העיר ונבקיענה. אז נבקיע חומתה לצרכינו ליכנס בה ותהיה אם כן תחת ממשלתנו:

16 ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל. והוא היה איש מהר אפרים:

17 לא תקום. לא תתקיים עצתם ולא תהיה כן והוא כפול במ״ש:

18 ראש ארם. עיר המלוכה של ארם היא דמשק ואין לה כלום על ירושלם:

19 וראש דמשק רצין. הוא ראש ומלך על דמשק ולא על ירושלים:

20 ובעוד. ר״ל ואף מה שבידו לא ישאר כי במשך זמן ס״ה שנה מעת שנגזר הדבר בנבואת עמוס שאמר ושברתי בריח דמשק עמוס א׳:ה׳ יחת וישבר מלכות ארם וכמ״ש ויעל וכו׳ דמשק ויתפשה מלכים ב ט״ז:ט׳ וזה היה בימי אחז והרחיב הזמן בעבור שזכר גם אפרים:

21 אפרים מעם. תחסר הוי״ו ומשפטו ואפרים מעם ור״ל גם מלכות אפרים תשבר במשך זמן ס״ה שנה מהיות עוד עם כי ילכו גולה בימי הושע בן אלה והיתה בשנה הששית לחזקיה בתוך זמן ס״ה שנה מנבואת עמוס שניבא על ארם ועל מלכות אפרים כמ״ש הנה אנכי מעיק וכו׳ עמוס ב׳:י״ג וישראל גלה יגלה שם ז כי נבואתו היתה שתי שנים קודם שנצטרע עוזיה כמ״ש שנתים לפני הרעש שם א והרעש היה כשנצטרע עוזיה בכ״ו למלכו כמ״ש בשנת עשרים ושבע וכו׳ מלכים ב ט״ו:א׳ וכמ״ש שם וכל ימי מלכותו נ״ב הרי נשאר כ״ה ושנתים לפניהם הרי כ״ז ימי יותם ט״ז ימי אחז ט״ז ושש של חזקיה הרי היתה בתוך זמן ס״ה שנה כי יותם ואחז מלכו שנים מקוטעות כמ״ש במ״ב וע״ש בחשבון הדורות:

22 וראש. ואף עתה עיר המלוכה של אפרים היא שמרון ואין לה כלום על ירושלים:

23 וראש שמרון בן רמליהו. הוא ראש ומלך על שומרון ולא על ירושלים:

24 אם לא תאמינו. אם אינכם מאמינים לדברי אלה זהו לפי שאין אתם קיימים ומחוזקים באמונת האל:

25 דבר. ע״י ישעיהו:

26 אות. לעשות אות למען דעת שיתקיימו דברי:

27 העמק שאלה. שאל שאלה לעשות אות בעומק התהום או בגבהי השמים ממעל:

28 לא אשאל וכו׳. לא אשאל אות ולא ארומם את המקום בעשיית האות כי לא רצה שיתקדש שם שמים על ידו:

29 המעט מכם. וכי מעט לכם מה שאתם מייגעים אנשים בגאוה ורמות רוח כי גם תרצו ליגע לפני המקום ב״ה בדברי עזות כאלה:

30 לכן. הואיל ואין רצונך שיתקדש שם שמים לזה יתן המקום אות מאליו ויתקדש שמו:

31 העלמה. היא אשת אחז:

32 הרה. עדיין לא היה נודע אם היא הרה:

33 וקראת. העלמה עצמה תקרא שמו עמנואל והשם הזה יורה שהאל יהיה עמנו ולא תשלוט בנו יד האויב:

34 חמאה ודבש יאכל. מעת הוולדו יאכל חמאה ודבש כי יתאוה באלה:

35 לדעתו. לדעת עצמו ימאס ברע ויבחר בטוב עודו לא יבוא למספר הימים הראוים לדעת ולהבחין בין רע לטוב:

36 כי בטרם וכו׳. אשר עד לא יבוא זה האות תעזב אדמתכם מהם כי ילכו להם ולבל ישובו שוב אמר לו אות:

37 אשר אתה קץ. האדמה אשר אתה קץ בה עכשיו מפני שני המלכים החושבים להיות מלכים ולמשול בה:

38 יביא ה׳ עליך. אולם ממקום אחר יביא ה׳ עליך וכו׳ ימים רעים שלא היו כמוהם מיום שנחלק אפרים מעל יהודה בימי ירבעם שאז נחלקה מלכות בית דוד ואז החלו הרעות לבוא על ישראל:

39 ועל בית אביך. זהו חזקיה בנו ולפי שאחז היה רשע וחזקיה היה צדיק לא קראו בנו:

40 את מלך אשור. ר״ל את מי יעורר לעשות הרע את מלך אשור והוא תגלת פלאסר שהצר לו וסנחרב הצר לחזקיהו כי כבש כל ערי הבצורות ביהודה זולת ירושלים:

41 ביום ההוא. ביום בוא סנחריב מלך אשור:

42 ישרוק. ר״ל יעיר לבם:

43 לזבוב. חיילות רבות כזבובים:

44 אשר וכו׳. כי כל חיל מצרים מקצהו יבואו בעזרת סנחריב:

45 יאורי מצרים. אמר כן לפי שכל ארץ מצרים עשויה יאורים יאורים והנילוס עולה דרך שם להשקות השדות:

46 ולדבורה. חיילות גבורים עוקצים כדבורים:

47 בנחלי הבתות. על כי יהיו רבים לזה יחנו אף במקומות ההם:

48 ביום ההוא. כאומר אבל אחריתו עדי אובד כי ביום ההוא יגלח וכו׳ והתער הוא משל על החרב והתגלחות על ההרג:

49 השכירה. כי התער ששוכרין אותה בדמים היא חדה מאד:

50 בעברי נהר. באנשי עבר הנהר ובמי במלך אשור:

51 את הראש. יגלח את שער הראש ואת שער הרגלים רצה לומר השרים ויתר העם:

52 וגם את הזקן תספה. התער ההיא תכלה גם שער הזקן וזהו סנחריב כי גם הוא נהרג אז מבניו:

53 יחיה איש. כל אחד יגדל בביתו עגלת בקר ושתי צאן ומרוב הברכה יהיה די לו בהם:

54 מרוב. מחמת רוב עשיית החלב לא יחוש על החלב ויאכל החמאה:

55 כי חמאה וכו׳. מרוב:

56 באלף כסף. הנמכר באלף כסף:

57 לשמיר ולשית. לא יעבדו הגפנים והקוצים יצמחו שם כי לא יחושו על היין כי דורו של חזקיה הרבו לעסוק בתורה וחדלו מן היין:

58 בחיצים ובקשת. הרוצה ליכנס שמה יהיה צריך לכלי זיין למלט נפשו מהחיות הטורפות אשר ישכנו שמה על כי לא יהיה שם דריסת רגלי אדם:

59 וכל ההרים וכו׳. ר״ל אבל שדות התבואה הנחרשים בכלי מחרישה:

60 יראת שמיר. ר״ל לא יפחדו פן יגדל שם קוצים וזהו הואיל וא״א להיות בלא תבואה:

61 למשלח שור. בהמתם ירעו שם ויאכלו רצונם וירמסו ברגליהם ולא יחושו כי יגדל הרבה תבואה: