מצודת דוד על ישעיהו י״א

1 ויצא חוטר. כאומר אל תתמהו מהפלא הגדול הזה כי יבוא זמן שיפליא לעשות עוד יותר מזה כי יצא שבט מלוכה משורש ישי מזרע דוד הוא מלך המשיח:

2 ונצר וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

3 רוח ה׳. רוח נבואה:

4 רוח חכמה וכו׳. כל אלה ינוחו עליו ובו ימצאו:

5 והריחו. לפי שהריח היא הרגשה קלה מאד לכן קורא להרגשה קלה בשם ריח ור״ל במעט הבנה והתבוננות ירגיש ויבחין בבני אדם הטובים המה אם רעים:

6 ביראת ה׳. ההרגשה הזאת תהיה לו בעבור היראה מה׳:

7 ולא למראה וכו׳. בהשפטו בני אדם לא יצטרך לראות הדברים בעיניו ולשמוע באזניו כי בלבבו יבין מדעתו:

8 ושפט בצדק דלים. יקח משפט הדלים בצדק מן העשירים ולא יהדר פני הגדולים ואת החזקים יוכיח במישור כפי הראוי בעבור ענוי הארץ שלא יגזלום עוד מעתה:

9 והכה ארץ. רשעי הארץ יכה בקללת פיו והרי הוא כשבט המכה:

10 וברוח וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

11 והיה צדק וכו׳. הצדק והאמונה שיחזיק בהן יהיו לו לחוזק כאדם החגור אזור במתניו שהוא מזורז ומחוזק:

12 וגר זאב. אף החיות לא יטרפו טרף והזאב ידור יחד עם הכבש ולא יטרפנו יחדו. ירבצו יחדו ולא ירעדו זה מזה:

13 נוהג בם. ולא יזיקו את הנער:

14 תרעינה. כל אחת תרעינה במקום מרמה ואף הדוב לא יטרף טרף:

15 יחדו. במקום ילדיהן ולא יחרדו זה מזה:

16 כבקר. כמו הבקר אוכל תבן כן יאכל האריה:

17 ושעשע. תינוק היונק יתעסק לשמוח בהושטת ידו על הנקב אשר הפתן יושב שם ולא יזיקנו:

18 ועל מאורת. על הבקע אשר הצפעוני יושב שם:

19 גמול. תינוק הנגמל משדי אמו יושיט שם ידו ולא יוזק:

20 לא ירעו. הנחשים הרעים לא ירעו עוד ולא ישחיתו את מי:

21 כי מלאה וכו׳. ובעבור זה יהיה הטובה הזאת:

22 כמים לים מכסים. מקום המים קרוי ים והמים ממלאים אותו המקום עד שלא יראה הקרקע ואמר כמו שכל היה מכוסה במים כן יהיו כולם מכוסים וממולאים בדעה:

23 שורש ישי. משיח היוצא משורש ישי אשר יהיה עומד ביום ההוא י ום קבוץ גליות. לנס עמים. הוא לכל העמים כמו נושא הנס אשר הדרך הוא שכל אנשי החיל הולכים אחריו כן ידרשו כל העובדי כוכבים אל המשיח ואחריו ילכו לעשות מה שיצוום:

24 והיתה מנוחתו כבוד. בוחר במנוחה ולא יתגרה במי אבל מנוחת המשיח תהיה לו לכבוד כי כולם יהיו נשמעין אליו:

25 יוסיף אד׳ וכו׳. כי מאז קנה אותם מבית עבדים מיד מצרים ועתה יוסיף שנית ידו לקנות את הנשארים בגולה אשר לא מתו:

26 מאשור וכו׳. חוזר על מלת לקנות לומר לקנות אותם מאשור וכו׳:

27 ונשא נס. ר״ל יעורר לב הפרסיים ולשלוח את ישראל מן הגולה וכאלו נשא להם נס לרמז על הדבר:

28 ואסף. ובזה יאסף נדחי ישראל וכו׳:

29 וסרה קנאת אפרים. לא יתקנאו ביהודה על כי יהיה המשיח ממשפחתם לא כמו שהיה לשעבר בעת נחלק המלכות בימי ירבעם:

30 וצוררי יהודה. הם בני אפרים שזכר וכפל הדבר במ״ש:

31 יכרתו. ר״ל לא יהיו עוד צוררים כי השנאה תכרת ואיכה:

32 אפרים וכו׳. ר״ל משיח בן יוסף הבא מאפרים ומשיח בן דוד לא יתקנאו זה בזה ולא יצורו זה לזה:

33 ועפו. ימהרו כעוף הפורח ללכת בצד פלשתי היושב במערבה של א״י:

34 יחדיו. יהודה ואפרים:

35 משלוח ידם. יהיו משלוח ידם ר״ל ישלחו ידם בהם לבוזזם:

36 משמעתם. יסורו אל משמעתם ר״ל יהיו נשמעים להם לקבל מצותם:

37 והחרים. יכרית מי נהר מצרים להיות בו דרך לעבור בו גאולים:

38 על הנהר. זה נהר פרת:

39 והכהו. את כל אחד יכה להיות נחלק לשבעה נחלים ויהיה שביל ודרך בין נחל לנחל:

40 והדריך. דרך השבילים ההם ידריך בני הגולה לדרוך בנעלים אשר ברגליהם כי תשוב להיות יבשה:

41 והיתה מסלה. תהיה דרך סלולה כאלו היה שם דרך מעולם:

42 אשר ישאר. שלא מתו בגולה:

43 מאשור. חוזר על מלת מסלה המסלה בדרך ישר יהיה מאשור:

44 כאשר וכו׳. כמו שהיתה מסלה בים סוף ביום עלותו וכו׳ כן יהיה מסלה בנהר פרת ונהר מצרים: