מצודת דוד על מלכים ב ד׳

1 ואשה וכו׳. אמרו רבותינו ז״ל זוהר חדש רות פב ב שהיתה אשת עובדיה, והנושה היה יהורם בן אחאב, ובחיי אחאב הלוה לו ממון ברבית, לכלכל את הנביאים:

2 לעבדים. בעבור חוב הממון:

1 מה יש לך. לשיהא הברכה שורה בו:

2 כל בבית. כלל לא:

1 מן החוץ. מן האנשים שחוץ לביתך, ולתוספות ביאור אמר: מאת כל שכניך:

2 אל תמעיטי. אל תשאלי מעט כי אם הרבה כלים:

1 והמלא תסיעי. הכלי אשר תמלא, תסיעי ממקומה, להעמיד האחר תחתיה, ולא תזוז האסוך ממקומה, על כי האסוך נעשה כמעין, ואין מדרך המעין לזוז:

1 הם מגישים. את הכלים הריקים, כי היא לא זזה ממקומה עם האסוך:

1 הכלים. אשר שאלה:

2 הגישה וכו׳. כי לא ידעה אשר כבר נתמלאו כולם:

3 ויעמוד השמן. לא היה נשפך עוד:

1 בנותר. בדמי השמן על דמי החוב:

1 ויהי היום. רצה לומר: בא היום אשר עבר אלישע אל שונם:

2 אשה גדולה. אשה חשובה:

3 ויהי מדי עברו. מיום ההוא והלאה, מדי עברו וכו׳:

1 הנה נא ידעתי. מכירה אני בו שהוא איש קדוש, ואין מהראוי לשבת אתנו יחד ואמרו רבותינו ז״ל ברכות יב: האשה מכרת באורחים יותר מן האיש:

2 עובר. אף הוא עובר עלינו תמיד, בכל עת בואו פה, ואיך ישב עמנו יחד פעמים רבות:

1 עלית קיר. עליה קטנה בנויה בקיר אבנים, בנין מעולה:

2 יסור שמה. להתבודד בחדרו לבד:

1 ויהי היום. בא היום אשר בא שמה, אחרי עשותה את העליה:

1 אמר וכו׳. לא רצה לדבר עם האשה פנים אל פנים:

2 הנה חרדת וכו׳. רצה לומר: בעבור שאת מטרחת עצמך הטרחה הזאת בעבורינו, ומהו הגמול לעשות לך, האם יש לך דבר מה לדבר בעבורך אל המלך וכו׳:

3 בתוך עמי. רצה לומר: אני יושבת בתוך בני משפחתי, ואין מי מהם עושה רעה עמדי, לשאצטרך לקבול ולהתרעם על מי:

1 ומה לעשות לה. אחר שהלכה מפניו שאל לגיחזי ומהו אם כן הגמול שאעשה לה:

2 אבל. באמת יש מקום לעשות לה גמול, כי אין לה בן, ואישה זקן, ובדרך הטבע לא תלד עוד, ואם תלד על ידך בן, יחשב לגמול רב:

1 בפתח. בראותה שאיננו מדבר עמה פנים אל פנים הוסיפה להתרחק, ועמדה בפתח:

1 למועד הזה כעת חיה. רצה לומר: לזמן הבא כעת הראויה להיות חיה רוצה לומר: יולדת, והיא ככלות תשעה חדשים, שהם ימי הריון:

2 את חובקת בן. רצה לומר: תשעשע עצמך עם בנך לחבקו, ואף כי בתחלה לא דבר עמה פנים אל פנים, אבל אחר שראה צניעותה שעמדה בפתח, חזר לדבר עמה:

3 אל אדוני. אל תדבר כדברים האלה:

4 אל תכזב. אל תאמר דבר הנפסק, בעבור לשמח לב שפחתך, ועל כי אמר חובקת בן, המורה לשעשוע מה, ולא הבטיחה שיתקיים, לזה אמרה אל תשמחני בדבר שאינו מתקיים:

1 אשר דבר. כפי אשר דבר אלישע:

1 ויהי היום. בא היום אשר יצא אל אביו, כשהוא עומד על הקוצרים:

1 ראשי ראשי. יש לי כאב בראש, וכפל המלה כדרך הנוהם מכאב, כמו יריה ד יט: מעי מעי אוחילה:

1 לא חדש ולא שבת. כי בראש חדש ושבת היתה רגילה לקבל פניו:

2 ותאמר שלום. רוצה לומר: אין דבר רע שאלך בעבורו אל הנביא, ולא רצתה לגלות הדבר לבעלה, כי חשבה מוטב שיעשה הנס בצנעה:

1 ותחבוש. קשרה האוכף:

2 נהג ולך. נהג האתון ולך אתה, ואל תתעכב בעבורי, שארכב אני בה, כי אם כאשר אומר לך עמוד, אז תעמוד:

1 מנגד. מרחוק:

2 הנה השונמית הלז. רצה לומר: הזאת הבאה, היא השונמית:

1 ותאמר שלום. אחר ששאלה, אמרה לו הכל שלום, ולא רצתה לגלות גם אליו:

1 להדפה. בעבור כבוד הנביא, שלא תחזיק ברגליו:

2 הרפה לה. תן לה רפיון ואל תהדפנה, כי עושה כזאת בעבור מרירות נפשה, ולא ידעתי מה היא, כי ה׳ העלים ממני בעת נהיתה, וגם עתה לא הגיד לי:

1 השאלתי. וכי שאלתי אני על הבן, עד שבעל כרחי הבטחתני אף בדבר שאינו מתקיים:

2 הלא אמרתי. בעת ההבטחה אמרתי, אל תטעה אותי, להבטיח לי דבר הנפסק:

1 חגור מתניך. ללכת מהרה ובזריזות:

2 לא תברכנו. בכדי שלא תשהה בדרך:

1 אם אעזבך. לבל תלך בעצמך עמדי:

1 עבר לפניהם. הקדים להם:

2 ואין קול. אמרו רבותינו ז״ל ירושלמי סנהדרין י ב: כי גחזי לא שמע לדברי הנביא, והיה עוד מלגלג בדרך, לומר שהולך להחיות את המת:

3 ואין קשב. היא היא, כי כשאין קול, אין מה להקשיב וכפל הדבר במלות שונות:

1 ויעל. על המטה:

2 פיו על פיו. כאילו ישפיע מן החיות שבאיבריו, אל איברי הנער:

1 וישב. חזר לרדת מעל המטה:

2 אחת הנה. פעם להעבר מזה, ופעם להעבר מזה:

3 עד שבע פעמים. נתעטש ז׳ פעמים ופתח אחר כך את עיניו:

1 שפות הסיר. ערוך הסיר על מקום מושבה, ובשל בה תבשיל:

1 גפן שדה. מין גפנים הגדלים בשדה, והפירות הם דבר ארסי וממית:

2 ויפלח. בקע לחתיכות, ונתנה אל הסיר, כי לא הכיר בו שהוא דבר ארסי:

1 ויצקו. שפכו הנזיד אל הקערות לאכלה:

2 מות בסיר וגו׳. אתה איש אלהים, הנה בסיר יש דבר הממית, כי הרגישו במרירתו:

1 ויאמר. אלישע אמר, החזירו הנזיד אל הסיר, וקחו קמח לתת בסיר, ואז יוסר הארס:

2 צק לעם. עתה שפוך אל הקערות ויאכלו:

3 ולא היה. רוצה לומר: וכן היה, כי לא היה מעתה דבר ארסי וממית:

1 לחם בכורים. לחם העשוי מהקציר הנקצר שם ראשונה, והיו במספר עשרים, וממין השעורים:

2 וכרמל בצקלונו. שבלים רכים ומלאים, כשהם עדיין בקליפותיהן:

1 מה אתן זה. רוצה לומר: הלא מעט המה:

2 אכול והותר. בהם יהיה די לאכול, ועוד יהיה מותר: