מצודת דוד על מלכים ב כ״ג

מהדורה: ובלכתך בדרך

מפרשים:
1 ספר הברית. ספור התוכחות הנאמרים בברית:
2 הנמצא בבית ה׳. וזהו על כי בהספר ההוא מצאו התוכחות גלולה בפתיחתה, ואף היא כתובה בידי משה המקודשות ומפי ה׳, והמה סיבות עצומות להחריד את העם לשוב לה׳:
1 על העמוד. על המקום המיוחד למלך לעמוד בה:
2 להקים. לקיים את דברי התורה הנתונה בברית:
3 ויעמוד וגו׳. רצה לומר: קבלו הברית:
1 כהני המשנה. הכהנים שהמה שניים לו, כסגן ומשוח מלחמה:
2 בית אל. כי שם היה מקום טומאה, כי העמיד בה ירבעם עגל הזהב:
1 השבית וכו׳ ויקטר וכו׳. ביטל הכמרים אשר העמידו מלכי יהודה להיות מקטרים בבמות, בערי יהודה וסביבות ירושלים:
2 ואת המקטרים וכו׳. גם אותם השבית:
1 בנחל קדרון. סמוך להנחל:
2 וידק לעפר. שרפה עד שהיתה דק כעפר:
3 בני העם. אותם שהיו עובדים להם בחייהם, ועשה כזאת לבזותם:
1 בתי הקדשים. העשויים לשבת בהן, המיוחדים לעבודת האשרה:
2 בתים. רצה לומר: יריעות לתלות סביבה, ודוגמתו שמות לז יד: בתים לבדים:
1 ויבא וכו׳. הכהנים מזרע אהרן, אשר נעשו כומרים לעכו״ם, הביאם לירושלים להחזירם בתשובה:
2 ויטמא. השליך שם נבלות וכדומה:
3 מגבע. הבמות אשר עמדו מגבע וכו׳:
4 במות השערים. אשר עמדו מול השערים:
5 אשר פתח. כמו ואשר בפתח, וכו׳ ולפי שהיתה גדולה מכולם זכרה לעצמה:
6 שמאל איש. בבוא אל העיר:
1 אך לא יעלו. עם שהחזירם למוטב, מכל מקום לא הניחם לעבוד במזבח ה׳:
2 אכלו מצות. משירי מנחה, הנאפה מצות, והוא הדין לשאר קדשים:
3 בתוך אחיהם. רצה לומר: לקחו חלק בין הכהנים, והיו אם כן כבעלי מומין, שאינם עובדים וחולקין:
1 את התופת. הוא המקום שהיו מעבירים שם בניהם למולך, ונקראה כן על שם שהיו מכים בתופים, לבל ישמע האב נהמת הבן כשהוא נשרף בין המדורות, ולבל יכמרו רחמיו:
2 לבלתי להעביר. רצה לומר: טמא המקום ההוא, לבל יעלה עוד על לב אדם להעביר שם למולך:
1 לשמש. כי מלכי יהודה היו מיחדים סוסים לעבודת השמש, לרכוב בהם לקראתו בבוקר, ממקום שבאים בה לבית ה׳ אל לשכת וכו׳:
2 מרכבות השמש. אשר משכו בם הסוסים ההם:
1 עלית אחז. שעל עליית אחז:
2 בשתי חצרות. של הכהנים ושל ישראל:
3 וירץ משם. הוציאם משם במרוצה ובמהירות:
1 להר המשחית. הוא הר המשחה, ובעבור העבודת כוכבים ומזלות כנהו לגנאי:
2 אשר בנה שלמה. רצה לומר: הניח לנשיו לבנות:
1 עצמות אדם. כי הוציא מהקברים עצמות עובדי העבודת כוכבים ומזלות:
1 וגם את המזבח אשר בבית אל. עם שבית אל לא היתה מארץ יהודה מדינת מלכותו:
2 הבמה. כמו והבמה והוא הבנין אשר עשה להעמיד בה העבודת כוכבים ומזלות והמזבחות:
3 הדק לעפר. להיות דק דק דומה לעפר:
1 בהר. של בית אל:
2 וישרוף. כי היו עובדי כוכבים:
3 אשר קרא. מאז בימי ירבעם קרא, ולתוספות ביאור אמר שוב, אשר קרא הדברים האלה:
1 מה הציון. ראה ציון על קבר משונה בגדלו, ושאל עליו של מי הוא:
2 הקבר. זה הקבר, הוא של איש האלהים וכו׳:
1 וימלטו עצמותיו. בעבור שלא יניע עצמות איש האלהים, החדיל מקחת עצמות הנביא הקבור סמוך לו, כי חשש פן יניעו בזה עצמות איש האלהים:
2 אשר בא משומרון. להשיב עמו את איש האלהים, כאשר נאמר שם:
1 אשר שם. אף שכבר גלו משומרון, עם כל זאת המעט אשר נשארו עבדו עבודת כוכבים ומזלות כמאז:
2 עצמות אדם. של המתים:
1 כי לא נעשה. רצה לומר: עם שגם לפניו עשו פסח, מכל מקום הוכרח לצות לעשות ככתוב בטהרה גדולה, כי לא נעשה כפסח הזה העשוי בטהרה מימי השופטים, ובדברי הימים ב לה יח נאמר מימי שמואל, כי שמואל היה סוף שופטים:
2 וכל ימי מלכי ישראל. מוסב על לא נעשה, לומר שלא נעשה כפסח הזה כל ימי מלכי ישראל, והם דוד ושלמה שמלכו על כל ישראל:
1 על הספר. רצה לומר: בעבור הספר אשר מצא חלקיה, כי הספר הזה היתה סיבה לכל זה:
1 וכמהו לא היה לפניו. ומה שנאמר בחזקיה לעיל יח ה: ואחריו לא קם כמוהו, הוא בדבר הבטחון בה׳ וכמו שנאמר שם, אבל בדבר התשובה לא היה כיאשיהו ויש מרבותינו ז״ל שאמרו שבת נו ב: שמעולם לא חטא, ותשובתו היתה להחזיר משלו כל דין שדן מבן שמונה עד שמונה עשרה, וזה שנאמר: ובכל מאודו:
1 אך לא שב וכו׳. אף שיאשיה עשה תשובה בכל לבבו, והורה להעם דרכי ה׳:
2 על כל הכעסים. בעבור כי בהצנע אחזו ישראל בהכעסים אשר הכעיס מנשה, לעבוד כוכבים כמוהו:
1 לקראתו. למנעו ללכת דרך ארצו:
2 כראותו אותו. רצה לומר: בהלחמו עמו, וכמו לעיל יד יא: ויתראו פנים, שרצה לומר: נלחמו פנים בפנים, והוא ראיית המלחמה:
1 בקבורתו. אשר כרה לעצמו בחייו:
1 אבותיו. מנשה ואמון:
1 ממלוך. להסירו ממלוך בירושלים:
2 ויתן עונש. על שהמליכוהו לפני יהויקים אחיו הגדול ממנו, אשר לו משפט המלוכה:
1 אך העריך. לא לקח הכסף כפי אשר ישר בעיניו, אך לקח מכל אחד לפי ערך עשרו:
2 על פי פרעה. מה שאמר פרעה בעבור העונש:
3 איש כערכו נגש. בחוזק יד ובכפיה גבה מכל אחד לפי ערכו:
1 בן עשרים וחמש. כי היה גדול ב׳ שנים מיהואחז אחיו: