מצודת דוד על מלכים ב י״א

1 כל זרע. בכדי שתמלוך היא, מבלי מערער:

2 אותו ואת מניקתו. את יואש ומניקתו, החביאה בחדר המטות שהיה בבית המקדש:

3 ויסתירו. אף היודעים הסתירו אותו, לבל יודע לעתליה, ולזה לא הומת:

4 ויהי אתה. כי היא היתה אשת כהן גדול, והתמידה לשבת בבית המקדש:

5 ועתליה מולכת. וימי מלכותה ו׳ שנים מקוטעות:

6 ובשנה השביעית. למספר השנים שהיה מתחבא:

7 יהוידע. יתכן שהוא יוחנן הנזכר בדברי הימים א ה לה, ועיין בסוף הספר בחשבון הדורות:

8 שרי המאות. מן הכהנים והלוים:

9 לכרי ולרצים. גם לקח הכרים והרצים:

10 ויכרות. להיות האהבה ביניהם, ולהיות ידם עמו להמליך את בן המלך, והשביעם על זאת:

11 השלישית. חלק שלישי:

12 באי השבת. כי משמרות הכהנים והלוים, היו מתחלפים בכל שבת, אלו יוצאים ואלו באים, כמה שכתוב בדברי הימים ב כג ח וקרוים המה באי השבת ואמר להם: השלישית מכם, רוצה לומר: חלק שלישי משומרי המלך, יהיו מאנשי באי השבת:

13 ושומרי וכו׳. המה יהיו שומרי משמרת בית המלך, שלא יהרג בבית המלך מאוהבי עתליה, והשמירה ההיא תהיה אחר שיבוא המלך אל הבית:

14 והשלישית. חלק שליש השני, ישמרו ב׳שער סור׳ ואמרו רבותינו ז״ל, שהוא שער המזרחי, ויקרא כן על שם שמשם היו הטמאים פורשים, על שם הכתוב איכה ד טו סורו טמא קראו למו ובדברי הימים ב כג ה נאמר שער היסוד, והיא היא, לפי שהיתה מקום התחלת הקדושה, כמו יסוד להבנין:

15 והשלישית. חלק שליש השלישי, ישמרו בהשער אשר אחריו, ׳ שער הרצים׳ כן תרגם יונתן:

16 את משמרת הבית. לבל יבוא מי בו להרוג את המלך:

17 מסח. תרגם יונתן: מדאשתלי, ורוצה לומר: שישמרו מבלי היסח הדעת:

18 ושתי הידות בכם. שני שלישים בשומרי המלך, יהיו כל אנשי יוצאי השבת, על כי המה פנוים הם מעבודת המקדש, כי באו במקומם באי השבת, והמה יעבדו עבודת המקדש, ולזה לא יוכלו הם כולם לשמור על המלך, כי אם מחציתם:

19 ושמרו. יוצאי השבת ישמרו בבית ה׳, בעבור המלך:

20 וכליו. כלי זיינו:

21 והבא. איש זר הבא אל תוך סדר מערכות השומרים יומת, כי אולי הוא מאנשי עתליה, ומבקש להרוג את המלך:

22 בצאתו ובבואו. בצאתו מן הבית ובבואו אליו:

23 איש את אנשיו. כל שר מאה מבאי השבת ויוצאי השבת, לקח את אנשיו:

24 החנית. רוצה לומר: קבוצת החניתות:

25 אשר למלך דוד. אשר עשאם דוד, והיו מונחים בבית ה׳:

26 ויעמדו הרצים. מלבד באי השבת ויוצאי השבת, עמדו הרצים על פני רוחב הבית, ורוצה לומר: בעזרה:

27 למזבח. לפני המזבח וההיכל:

28 על המלך. סמוך למלך וסביבו:

29 ויוצא. ממקום מחבואו:

30 הנזר. כתר מלכות:

31 העדות. היא התורה, הנקראת עדות, ותלו אותה בזרועו, וכמו שאמרו רבותינו ז״ל סנהדדרין כב א בספר תורה היתירה של מלך, או הוא מלשון עדי וקשוט ורצה לומר: קשט אותו בגדי מלוכה, מאבני יקר:

32 ויכו כף. היא דרך שמחה:

33 קול הרצין העם. קול מרוצת העם, וכאילו אמר, קול העם הרצין:

34 על העמוד. רוצה לומר: על מקום מיוחד למלך לעמוד שם, וזהו כמשפט, רצה לומר: כמנהג המלך וכן נאמר בדברי הימים ב כג יג: על עמודו והיא היא:

35 קשר קשר. מרד יש כאן, וכפלה דבריה כדרך החרד:

36 פקודי החיל. הממונים על החיל:

37 הוציאו אותה אל מבית לשדרות. רצה לומר: הוציאו אותה מחוץ לבית המקדש אולם תלך אל מבית לשדרות, רצה לומר: מבפנים למערכת השומרים, לבל תמלט:

38 והבא אחריה. להיות בעזרתה, דתו להמית בחרב:

39 כי אמר וכו׳. ולזה לא הרגוה מיד:

40 וישימו לה ידים. עשו לה מקום פנוי ללכת מבית ה׳, ובאה אל בית המלך בדרך אשר הסוסים באים בה, ושם נהרגה:

41 להיות לעם לה׳. מוסב גם על ובין המלך, שגם הוא יעבוד את ה׳:

42 ובין המלך ובין העם. שהמלך ילחום מלחמות העם והם יעבדוהו כמשפט הראוי למלך:

43 פקודות על בית ה׳. ממונים כפי שתקן דוד, כי בהיותם עובדים לבעל בטלו הממונים:

44 והעיר שקטה. לא נתעורר עוד מלחמה בעבור זה, כי את עתליה המיתו, ולא היה עוד מי לעורר מלחמה: