מצודת דוד על מלכים ב י׳

1 האמנים אחאב. האמנים של אחאב:

2 ועתה. לא הזכיר הכתוב ראשית הדברים, שהיו כמנהג לפוקדם בשלום, ואחרי זה כתב ועתה וכו׳:

3 בני אדוניכם. יורשי המלוכה:

4 הרכב וכו׳. ואם כן הכח בידכם להלחם:

5 על בית. בעבור בית אדוניכם, ובכדי לנסותם לדעת מה בלבם, שלח אליהם כדברים האלה:

6 אשר על הבית. הממונה על בית המלך:

7 אם לי אתם. אם אתם משלי ונכנעים אלי:

8 כעת מחר. כעת הזאת ביום מחר:

9 ובני המלך וכו׳. גם זה מדברי יהוא שכתב להם, יודע אני שהמה שבעים, ובבית גדולי העיר ולא תוכלו להעלים ממני את מי מהם:

10 את גדולי העיר. והמה עם גדולי העיר, שהיו מגדלים אותם, רצה לומר: שהיו בבית גדולי העיר:

11 עד הבקר. להיות מונחים עד הבקר, בכדי שיראום העם:

12 צדיקים אתם. רוצה לומר: הנה תחשבו שאתם צדיקים ממני, על שהרגתי את המלך, ומי הרג את כל אלה, הלא אנשי שומרון הרגום:

13 דעו אפוא. בזאת דעו עתה, שלא יפול דבר ה׳ ארצה, להיות בטל מה מדברו, כי אם יפול על ראש מי אשר נגזר עליו:

14 וה׳ עשה. הריגת המלך ובניו באה בהשגחה מה׳:

15 הוא בית עקד. כשבא לבית עקד הרועים אשר עמדה בדרך:

16 ויהוא מצא. שם מצא יהוא את אחי אחזיהו, רוצה לומר: בני אחזיהו. וכן נאמר בדברי הימים ב כח ח כי לא היו לו אחים, כי כולם נהרגו מאז כמו שנאמר שם:

17 לשלום. לשאול בשלום בני אחאב ואיזבל, ולא ידעו כי נהרגו:

18 וישחטום. כי גם המה היו מבית אחאב:

19 בית עקד. העומד בבית עקד:

20 היש את לבבך ישר. האם יש עם לבבך ישר ותמים עמי לאהוב אותי, כאשר לבבי ישר עם לבבך:

21 יש ויש. הכפל לחזק:

22 תנה את ידך. בדרך אהבה וקיום ברית או להעלהו על המרכבה:

23 בקנאתי. במה שאקנא קנאת ה׳, להנקם מבית אחאב, ועובדי הבעל:

24 אחאב עבד את הבעל מעט. כאומר, והנה בעבור זה באה הרעה על ביתו:

25 לי לבעל. יהיה לי אל הבעל:

26 בעקבה. בכדי שיקבצו כולם:

27 קדשו עצרה. הזמינו יום, להיות כולם נעצרים ונאספים:

28 ויקראו. הכריזו יום קבוע:

29 פה לפה. מהפתח מהעבר מזה עד, הפתח שממולו:

30 הוצא לבוש. הכוונה היה שיהיו נכרים במלבושיהם, לשלא ימלט מי מהם:

31 מעבדי ה׳. כי חשש פן יבוא מי מהם לראות מה נעשה, ויאבד עמהם:

32 כי אם. רצה לומר: עבדי ה׳ יצאו מפה, ולא ישארו כי אם עובדי הבעל:

33 על ידיכם. המסורים בידכם, לשמרם לבל יברחו:

34 נפשו. נפש השומר הפושע בשמירתו, תחת נפש הנמלט בפשיעתו:

35 ככלותו. כאשר השלים יהוא לעשות העולה על ידיהם, כי אחר שעשו העולה התפרסם אמתת הדבר, שהמה עובדי הבעל, ומעתה לא יאמרו שהרג נקיים:

36 וישליכו. אמר כן על דרך ההרחבה, אשר מרוב החפזון, כאילו השליכו את עצמם ללכת עד העיר המיוחדת לבית הבעל:

37 מצבת הבעל. הבסיס שעמדה עליו צורת הבעל:

38 עגלי הזהב. מוסב על תחילת המקרא, לומר ומה הם חטאי ירבעם, עגלי הזהב אשר בבית אל וכו׳:

39 ויאמר ה׳. על ידי נביא:

40 הטיבות לעשות וכו׳. הישר בעיני עשית, בצד היותר טוב, וכפי מחשבות לבבי עשית וכו׳:

41 בני רבעים. ד׳ דורות מזרעך ימלכו:

42 החל ה׳. התחיל ה׳ להכרית בישראל:

43 בכל גבול ישראל. לא במקום אחד לבד:

44 מזרח השמש. לצד המזרח הכה את כל ארץ הגלעד וכו׳:

45 מערוער וכו׳. מן ערוער הכה עד סוף הגבול:

46 והגלעד. עיר הגלעד היתה מטרפולין לכל ארץ הגלעד, ואמר מלבד שהכה ארץ הגלעד כמו שנאמר למעלה, הכה גם עיר המטרפולין שלה: