מצודת דוד על דברי הימים ב ט׳

1 לנסות. לשאלו דברים סתומים קשה הידיעה לבחון חכמתו אם יוכל להגידם:

2 עם לבבה. אשר הסתירה מכל אדם ושמרה בלבבה ולא גלתה מאז לחשוש שיהיה הדבר נשמע לשלמה:

3 את כל דבריה. אשר שאלה אותו:

4 אשר לא הגיד לה. אשר לא יוכל להגיד לה:

5 ומושב עבדיו. כל אחד במקום הראוי לו וכן היה מעמד משרתיו כ״א במקום הראוי לשירותו:

6 ומלבושיהם. הראוי לכל אחד לפי מה שהוא:

7 ומשקיו. המשרתים להשקות המסובין:

8 ועליתו. דרך עליתו לבית ה׳:

9 ולא היה וכו׳. אמרה בלשון גוזמא לרוב התמהון:

10 יספת. החכמה הנמצא בך מרובה יותר מאשר הוגד לי:

11 באהבת. בעבור שה׳ אוהב את ישראל שיתקיימו לעולם לזה העמידך למלוך בם להנהיגם במישור לפי רוב החכמה:

12 ולא היה כבושם ההוא. בכמות רב מאד:

13 מסלות. הוא העלייה שזכר למעלה שהיתה כעין מסלה:

14 לבית ה׳ ולבית המלך. ר״ל מזה לזה:

15 לשרים. למשוררים:

16 כהם. ברוב הגודל:

17 לפנים. קודם הזמן הזה:

18 כל חפצה. מהדברים היקרים שראתה בבית שלמה:

19 מלבד אשר הביאה. ר״ל מלבד אשר נתן לה מעצמו זולת שאלתה מול התשורה אשר הביאה היא לשלמה:

20 ותהפוך. הפכה פניה והלכה לה:

21 אשר בא. מן אופיר:

22 לבד. חוץ הזהב הבא לו מאנשי התרים והסוחרים שהיו מביאים:

23 שש מאות זהב. רצה לומר דינרי זהב:

24 יעלה. היה נכנס בו:

25 בבית יער הלבנון. בית גדול עשה ביער הלבנון כמ״ש במלכים א:

26 וכבש בזהב. קודם שעשו על המעלות היה עשוי כבש מזהב ודרך בו עלה המעלות לשבת על הכסא:

27 לכסא מאחזים. חוזר הוא על המעלות לומר שהם היו מאחזים לכסא וידות. כעין זרועות יצאו אצל מקום הישיבה להשען בהם:

28 אריות. עשוים מזהב:

29 מזה ומזה. ששה מזה וששה מזה:

30 למאומה. לכלום:

31 הולכות תרשיש. אשר היו הולכות אל תרשיש ואחת לשלש שנים תבאנה מתרשיש ונושאות זהב וכו׳ ויתכן שאין זה אופיר האמור למעלה ולשתי המקומות שלח אניות:

32 מבקשים. וכו׳ היו חפצים לראות את פני שלמה:

33 דבר שנה בשנה. מנהג שנה בשנה כי כן היה עת בואם פעם בשנה:

34 ארבעת אלפים אוריות. ובכ״א עמדו עשרה סוסים וז״ש במ״א ארבעים אלף אורות ור״ל ארבעים אלף סוסים עמדו באורות:

35 ויניחם. מקצתם הניח בערי הרכב ומקצתם נשארו עם המלך בירושלים:

36 מן הנהר. היוצא מן העדן והוא תחלת המזרח:

37 ויתן וכו׳. כאבנים הניחם ברחוב העיר כאבנים ובעבור כי היו רבי המשקל לא היה מהאפשר לשאתם ולגנבם:

38 אשר בשפלה. הגדלים בשפלה הרבה מאוד:

39 ומוציאים. אנשי מצרים היו מוציאים סוסים מארצם להביא לשלמה וכן מכל הארצות:

40 הראשונים. בראשית ימיו ובאחרית ימיו:

41 על דברי נתן. על הספר אשר כתב נתן הנביא ובס׳ נבואת אחיה ובס׳ חזות יעדו החוזה בספור הנבואה שנבא על ירבעם וכל הספרים האלה אינם נמצאים אצלינו:

42 על כל ישראל. לפי שגם דוד מלך ארבעים שנה ולא היו כולם על ישראל כי בחברון מלך שבע שנים וששה חדשים על יהודה לבד לכן אמר כי שלמה מלך על כל ישראל כל ארבעים שנה: