1אשר נראה. אשר שם נראה המקום ב״ה לדוד אביו ויאמר על ירידת האש שעל המזבח כמ״ש ויענהו באש מן השמים ד״ה א׳ כ״א:2אשר הכין. על שלמה יאמר שהוא הכין לבנות במקום שקבע דוד בגורן וכו׳:3בשני. ביום שני בשבת או בחודש ורז״ל דרשו בו בר״ה:4ואלה הוסד. אלה מספרי האורך והרוחב אשר הניח היסוד לבנות וכו׳:5במדה הראשונה. במדת האמה שנעשה בה המשכן שהיתה ראשונה לבנין המקדש והיא היתה בת ששה טפחים:6אשר על פני האורך וכו׳. ר״ל אשר האורך עמד לרוחב ההיכל הוא היה במדת אמות עשרים כי המדה המועטת תקרא רוחב וההיכל היתה ארבעים על עשרים והאולם היתה רחבה עשרה כמו שנאמר במ״א וארכה עשרים אם כן עמד אורך האולם ע״פ רוחב ההיכל:7והגובה מאה ועשרים. ובמ״א נאמר שלשים ויתכן לומר כי שם נאמר על הבית וכאן על האולם, או נאמר כי תשעים אמות היו העליות זו על זו כמ״ש תבנית האולם וכו׳ ועליותיו ד״ה א׳ כ״ח:8מפנימה. בעבור הכתלים שבפנים בחללו ועל הבית יאמר לא על האולם:9הבית הגדול. זה ההיכל שהיתה גדולה מכולם מ׳ על כ׳:10חפה. את קרקע הבית חפה בעצי ברושים וכן נאמר במ״א:11ויחפהו. על העצים חפה הזהב:12ויעל עליו. העלה על החיפוי ציורי אילני חמר ושרשרות:13ויצף וכו׳. בקירות הבית שקע אבנים יקרות במשבצות הזהב להיות לנוי ולפאר:14הקורות. קורות התקרה:15הספים. מזוזות הדלתות:16וקירותיו. הכתלים:17ופתח. חתר צורות כרובים על הכתלים:18ארכו על פני רוחב הבית. על שאמר כן באולם שהיתה כ׳ על עשר אמר כן בבית קה״ק עם שהיתה כ׳ על כ׳:19אמות עשרים. ר״ל והיתה אמות עשרים:20לככרים. עלה לככרים שש מאות:21למסמרות. הם היתדות שחבר בהם את חפוי הזהב על העצים:22והעליות. כותלי בנין העליות:23ויעשו וכו׳. כרובים הם עמדו בארץ והיו מעץ ומצופים זהב:24פורשים. כשהם פרושים ברוחב קה״ק:25לבית. מול חלל הבית ולא פנו זה מול זה:26את הפרוכת. מול פתח בית קה״ק ועם שהיו שם דלתות כמ״ש למטה ובמ״א:27ויעל. צייר עליו כרובים במעשה רוקם:28לפני הבית. בחלל האולם:29שלשים וחמש אורך. של שניהם יחד:30והצפת. היא הכותרת האמור במ״א וקרוהי צפת לפי שהיתה צפוי וכסוי על העמוד ממעל:31ויעש שרשרות. הוא האמור במ״א ויעבר ברחוקות וכו׳ ור״ל שעשה בריחים משלשלאות זהב לפני המחיצה שבין ההיכל לבית קה״ק:32בדביר. המחיצה ההיא נקראה דביר כמו בית קדש הקדשים עצמה:33ויתן על ראש העמודים. נתן שרשרות על ראש העמודים ובהם היו הרמונים חרוזים ולפי שזכר מלת שרשרות בתחלת המקרא חסרו כאן וסמך על המבין ועם שאינם במקום השרשרות ההם:34מאה. לכל טור היו מאה ולכל עמוד היו שתי טורים כמ״ש במ״א:35יכין. לסימן טוב שיכין הבית לעד:36בועז. הוא מלה מורכבת בו עז ר״ל בהבית הזה ימצא עוז וחוזק לישראל: