מצודת דוד על דברי הימים א י״ז

1 בביתו. ר״ל בבית הראוי לו לפי מעלתו:

2 בבית הארזים. מסוכך בתקרת ארזים:

3 תחת יריעות. הוא האוהל האמור למעלה וכאומר וכי זו היא הבית הראויה לארון:

4 כל אשר בלבבך. כאומר אם חפצך לבנות בית לה׳ עשה חפצך:

5 כי לא ישבתי. אשר לא ישבתי וכו׳, ר״ל הנה עד הנה לא ישבתי בבית וכן אתה לא תבנה לי:

6 ואהיה מאוהל. הייתי מתהלך מאוהל שילה אל אוהל נוב וכו׳:

7 וממשכן. כאלו אמר וממשכן אל משכן והוא מקר׳ קצר ומעצמו יובן החסרון:

8 בכל אשר וכו׳. בכל המקומות אשר התהלכתי וכו׳ וכי דברתי אל אח׳ מהשופטים אשר צויתיו לרעות את עמי וכו׳ וכאומר הנה מזה תדע שבנין הבית שמורה היא למי שיבנהו ואין כולם ראויים לה ולזה לא צויתי עליה מאז:

9 ועתה. ר״ל הואיל ודבר גדול הוא אמור לדוד עבדי הלא הרבה טובה עשיתי עמך כי לקחתיך מן הנוה וכו׳:

10 שם כשם הגדולים. להתפרסם בעולם ככל הגדולים אנשי השם, ורז״ל אמרו שזהו מה שאומרים מגן דוד:

11 ושמתי מקום. בימיך שמתי מקום מנוחה וקבוע לעמי ישראל ונטעתיו על אדמתו ושכן במקומו ולא יחרד עוד לנוע ממנה:

12 כאשר בראשונה. ר״ל טרם הקמת השופטים:

13 ולמימים. מוסב למקרא של מעלה לומר לא יוסיפו עוד לבלותו כאשר בראשונה וכאשר בזמן השופטים:

14 ואגד לך. ומלבד זאת אגיד לך שעוד ייטיב ה׳ עמך ויבנה לך בית מלכות לזרעך אחריך ואם כן די לך בהטובות האלה אף אם לא תבנה בית ה׳:

15 והיה. אבל כאשר ימלאו ימיך וכו׳:

16 הוא יבנה. כי אליו שמורה הגדלת השם בבנין ביתי:

17 עד עולם. לזרעו אחריו:

18 לאב. כמו אב המייסר את בנו בשבט ואל המיתו בל ישא נפשו:

19 וחסדו. לא אסיר חסדי ממנו למאס בו כאשר הסירותי חסדי מעם שאול אשר היה מלך לפניך:

20 בביתי. בבית המלכות ולתוספת ביאור אמר במלכותי וכפל עוד לומר וכסאו וכו׳ וכן דרך המקרא לכפול הדברים פעמים ושלש לחזוק:

21 עד העולם. לזרעו אחריו:

22 כן דבר נתן. ר״ל עם שמתחלה הסכים על ידו ואמר לו כל אשר בלבבך עשה לא בוש לחזור ולמחות בו בדבר ה׳:

23 לפני ה׳. לפני הארון:

24 ומי ביתי. כי הלא מרות המואביה אני בא:

25 עד הלם. עד המעלה שאני בה עכשיו:

26 ותקטן. החסד הזה היא עוד קטנה בעיניך עד שדברת על בית עבדך למרחוק ר״ל להדורות העתידי׳ בתת המלכות לזרעי עד עולם:

27 וראיתני. ראית אותי להחשיבני כתכונת ותואר האדם גדול המעלה עם שאני פחות ונבזה:

28 מה יוסיף. מעתה מה יוסיף עוד לבקש לעשות כבוד עם עבדך ר״ל מעתה אין לו לשאול עוד ואמר כאחר המדבר:

29 ואתה. הואיל ואתה ידעת ורחמת את עבדך לעשות לו כזאת מבלי שאלה ובקשה:

30 בעבור עבדך. ר״ל אם עשית כזאת בעבור שאני עבדך מכל מקום כלבך עשית הגדולה הזאת כי אין זכותי כדאי לה לולי רצון לבך:

31 להודיע. ר״ל ואף להודיע לי את זאת כאלו באה לתשלום גמול על מעשי:

32 אין כמוך. בכדי להעריך ממנו עומק מחשבותיך:

33 בכל אשר שמענו. ככל הדברים הפלאים אשר שמענו:

34 ומי כעמך. ר״ל הואיל ואין זולתך אם כן מי ומי מעובדי כוכבים מאושר ומשובח כעמך ישראל אשר המה גוי מיוחד בארץ:

35 לפדות לו עם. לפדות ממצרים להיות לו לעם:

36 לשום לך וכו׳. לפרסם את שמך בעולם:

37 גוים. מוסב על לגרש ר״ל הוצאתם לגרש מפניהם העמים אשר בארץ כנען:

38 עד עולם. ולא יחליפם באומה אחרת:

39 יאמן. יקוים להיות המלכות מזרעי עד עולם:

40 ויאמן. במה שיאמן הדבר יגדל שמך עד עולם כי יאמרו הכל שעד עולם הוא אלהי ישראל ואף בית דוד נכון לפניו למלוכה עד עולם ואין בו חלילה השתנות לחזור מדבריו:

41 כי אתה וכו׳. ר״ל הואיל והודעתני שתבנה לי בית מלכות לזה מצאתי את לבי וערב לגשת להתפלל עליה עם כי הוא דבר גדול:

42 אתה הוא האלהים. א״כ בידך הכח למלאות דבריך:

43 ותדבר. אתה דברת הדבר הזה כי נאמן נתן לנביא ודבר ה׳ בפיו:

44 ועתה הואלת. ר״ל והואיל וכן הוא א״צ מעתה להתפלל עוד על הדבר אבל שאלתי רצה נא לברך וכו׳ שיהיו לעולם לפניך ר״ל ברכה במתנת לב טהור ללכת בתורתך בכדי שיהיו ראויים לקבל החסד הגדול הזה:

45 כי אתה וכו׳. ר״ל הלא כבר ברכת ומבורך לעולם כי אין שום מניעה מפאת המברך ולזה אשאל עוד שגם לא יהיה מניעה מצד המקבל הברכה: