מצודת דוד על הושע י״א

1 כי נער. עודו בנערותו משועבד במצרים אהבתיו:

2 וממצרים. מעת יצא ממצרים קראתי את בני ר״ל שלחתי אליו עבדי הנביאים לקרוא לו לשוב אלי:

3 קראו להם. כל מה שהנביאים הרבו לקרוא להם בשמי כן הרבו ללכת ולברוח מפניהם ולא אבו לשמוע אבל זבחו לעגלים:

4 ואנכי. הלא אנכי הרגלתי את אפרים שהאומן יקחם על זרועותיו בחמלה רבה ר״ל נתתי להם מנהיג טוב להוליכם בנחת וזה משה שנאמר כי כאשר ישא האומן את היונק במדבר י״א:

5 ולא ידעו. אינם משימים לב לדעת שרפואתם והצלתם בא ממני:

6 בחבלי אדם. משכתים ללכת אחרי בחבלים רכים ונוחים שמושכים בהם בני אדם ר״ל הנהגתים בדרך חמלה:

7 בעבותות אהבה. בחבלים עבים שמושכים בהם דרך אהבה והוא כפל ענין במ״ש:

8 ואהיה להם. הנהגתים ברחמנות כמו החורשים הרחמנים המרימים העול מעל לחיי הבהמה להקל ממנה כובד משא העול:

9 ואט אליו אוכיל. כהחורשים הרחמנים המטים אוכל לפי הבהמה בעת שחורשת ר״ל הקלתי עולם והספקתי די צרכם:

10 לא ישוב. לא היה להם לשוב אל ארץ מצרים לבקש מהם עזרה:

11 ואשור וגו׳. ר״ל וכי אשור הוא מלכו ללחום מלחמתו אשר מאנו לשוב אלי ולבקש עזרה ממני וסמכו על אשור כאלו היה מלכו ומבקש טובתו:

12 וחלה. לכן תחול החרב בעריו ותכלה את גבוריו:

13 ואכלה. הנה החרב תאכל את כלם מסבת מועצותיהם אשר יעצו לבקש עזר ממלכי מצרים ולא פנו אל ה׳:

14 ועמי תלואים למשובתי. עמי תלויים ומסופקים לשוב אלי וממתינים עד שאשוב אליהם תחלה להטיב עמהם:

15 ואל על יקראוהו. ר״ל עם כי הנביאים כולם קוראים אליו שהוא ישוב תחלה אל העליון ב״ה כי הוא רם ונשא הנה הם כולם יחד אין בהם מי שירומם אותו העליון לכבדו לשוב אליו תחלה:

16 איך אתנך אפרים. ר״ל הנה עכ״ז רחמתי עליך ואומר איך אתנך אפרים ביד העכו״ם איך אמסרך בידם איך אתנך להיות הפוכה כאדמה וכו׳ כאומר איך אוכל לראות באבדן עמי:

17 נהפך עלי לבי. עם כי כעסתי עליהם הנה נהפך עלי לבי לרחם אותם:

18 יחד נכמרו נחומי. כל מדות תנחומין שיש בי לנחם על הרעה כולם יחד נתחממו ונתעוררו בלי מצוא צד הפכו:

19 כי אל אנכי. ובכל עת ידי משלה עליהם לכן אאריך עוד אפי:

20 ולא איש. שממהר להנקם בחושבו פן לאח״ז לא יהיה לאל ידו:

21 בקרבך קדוש. ר״ל לכן עוד אשרה בקרבך קדושת שכינתי ולא אבוא בעיר אחרת מערי העכו״ם:

22 אחרי ה׳. ר״ל זאת אעשה להם בבוא זמן הגאולה בימי המשיח ילכו אז אחרי ה׳ אל ארצם:

23 כאריה ישאג. כמו שע״י שאגת האריה מתאספים אליו כל החיות כי הוא המלך עליהם כן יתאספו כולם אחרי ה׳:

24 כי הוא ישאג. ר״ל יעורר הלבבות כאלו ישאג בקול לישראל הנקראים בנים למקום ימהרו לבוא מפאת הים:

25 יחרדו. וכן ימהרו לבוא ממצרים ומאשור כצפור וכיונה הממהרים לעוף:

26 והושבתים. ואני אושיב אותם לבטח על בתיהם: