מצודת דוד על דניאל ב׳:ד׳

מהדורה: ובלכתך בדרך

מקור דניאל ב׳:ד׳
4 וַֽיְדַבְּר֧וּ הַכַּשְׂדִּ֛ים לַמֶּ֖לֶךְ אֲרָמִ֑ית מַלְכָּא֙ לְעָלְמִ֣ין חֱיִ֔י אֱמַ֥ר חֶלְמָ֛א לעבדיך לְעַבְדָ֖ךְ וּפִשְׁרָ֥א נְחַוֵּֽא׃
פירוש מצודת דוד על דניאל ב׳:ד׳
4 וידברו הכשדים. לזה השיבו הם לפי שהם היותר ראוים לדעת החלום מכל יתר החכמים שבאו על כי יודעים המה מה מהעתידות:
5 ארמית. בלשון ארמי והוא לשון כשדים שכולם רגילים בו וכוונתם היה למען ישמעו כולם ואולי יבוש המלך מן העם לבקש תואנה כזאת:
6 מלכא וגו׳. המלך יחיה עד עולם והוא מדרך המוסר לברך את המלך בראשית האמרים:
7 ופשרא נחוא. והפתרון נגיד: