משיב הטענה קי״א

מפרשים:
1 על דבר הירושלמי דשילהי סוכה שהארכתי. מצאתי ביערות דבש חלק ב' סוף דרוש ט' וסוף דרוש י"א העיר בו גם כן בזמן הראייה אי אפשר לידע כלל חשבון ברור וגם מה צורך לשמואל הרואה בדבר חושבנא דנמסר לבעלי חשבון ובאמת חדא קושיא מתורצא בחברתה דכיון דאי אפשר על פי חשבון לדעת כלל אז בזמן הראייה לכך היה צורך לשמואל הרואה שהוא על פי הנבואה עשה אותה אומנות הגדולה וברור וכמו שהארכתי בס"ד. ותירץ כי ודאי משמור שנטל לא יהיה שונה אף כשיחול בשבועתו יחליפו וזה מצד הדין והסברא והוא תמוה לחדש דין מסברא שלא נזכר בשום מקום שיצטרך להחליף. וכבר תמהתי כן בקונטרסי על בעל הקונטרס מגילת טענות שאמר כן יעוין שם רק הרמב"ם כתב דבבית ראשון י"ו יובלות ובבית שני ח' יובלות ולפי זה ביחד כ"ד יובלות וזהו שמואל הרואה ראה שיהיה כ"ד יובלות לכן תיקן כ"ד משמרות דעל כל פנים יטול כל משמור פעם אחת דאילו קבעו כ"ג היה משמור אחד נוטל ושונה ואם כ"ה לא היה משמור אחד נוטל כלום עד כאן דבריו: