משך חכמה, יתרו ו׳

1 או יתכן שהיה קרבן שמביא גר ואעפ"י שאינו צריך להביא רק עוף כמבואר ריש פ"ד מחו"כ, זה לדורות, אבל יתרו היה דינו כמו ישראל בשעת מתן תורה שהקריבו עולה וזבחים יעו"ש. והנה במכילתא שמשה היה עומד ומשמש לפניהם ומביא ע"ז מר"ג, ולפי המבואר בקדושין דף ל"ב מביא מזה שנשיא שמחל על כבודו, כבודו מחול. יפלא, הלא משה היה מלך ואין כבודו מחול. אכן הלא דרשו על ויהי בישורון מלך זה משה וכתיב בהתאסף ראשי עם וזה בעת מתן תורה יום הקהל, אבל יתרו בא קודם מתן תורה. ולתנאי דסברי דלאחר מתן תורה בא יתרו, א"כ משה לא היה עומד ומשמש לפניהם, וצריך לומר דמש"ה לא כתיב משה, דדריש בסוף ברכות שאכלו בסעודה שמשה שרוי בתוכה וכאילו אכלו לפני האלקים, והמכילתא דדרש שמשה היה עומד ומשמש אמרה שם שאכלו בסעודה שתלמידי חכמים יעו"ש, ולא לפני משה, יעויין חידושי אגדות למהרש"א ודו"ק. ולפי מה שבארנו דכ"ז שאין הגר מביא קרבנות אינו מביא נסכים, לכן לא כתיב נסכים בקרא יעויין מש"כ בפ' בהעלותך. ולכן כיון שהקריב עולה וזבחים דעשה קרבן גרים ובזה שנעשה ככל כשרי ישראל לשון רמב"ם לכן תו לא נזכר שם יתרו שהיה לו בהיותו עובד עו"ג וכהן מדין רק כתוב בכל התורה חותן משה ולא שם יתרו.