1תו"כ. היא ואותה והיא כו', לאיל המלואים ולחמו. הנה איל המלואים היה קדשי קדשים. יעוין זבחים ק"א. אבל נראה דדריש מואכלתם אותה במקום קדוש לרבות לשכות הפתוחות לקודש יעו"ש, ועל זה כתיב אותו למעט איל המלואים ולחמו שלא היו רשאים לאכול בלשכות, רק פתח אהמ"ע, מקום הראוי לשחיטת קדשים וכמו דמסיק זבחים דף נ"ו בקדשי שעה וברור.
