משך חכמה, שלח נ׳

1 ספרי זוטא. בני ישראל חייבים בציצית כו' כו' ויאמר ד' אל משה לרבות יחידים. פירוש, כדאמר בתענית פ"ק התחילו היחידים מתענין, ובגמרא מאן יחידים רבנן כו' כל שראוי למנותו פרנס כו', ולזה אמר דסד"א, דכיון דלמען שלא תתורו אחרי לבבכם כו' א"כ הגדולים במעלה פטורים, לכן אמר, דאף אם הם גדולים כמשה רבינו במעלה חייבים בציצית. ולכן כתוב ויאמר ד' אל משה לאמר, שכל מקום כתוב כשהי' צריך לעשות תיכף, כמו גבי עגלות קח מאתם, וכמו כן בנות צלפחד כו' נתן תתן להם כו', כן כאן היה משה צריך לעשות ציצית בעצמו. ופשוט. אולם בתפילין דריש במכילתא, דעוסק בתורה פטור. יעוין סימן ל"ח בביאורי הגר"א. וכן בתו"כ אך את שבתותי תשמורו, דפקוח נפש מצוה בגדולי ישראל ומשה בעצמו, לכן כתוב שם ויאמר ד' אל משה.