משך חכמה, פנחס כ״ד

24 רש"י על דברי הימים א פתח ↗

הוּא אֲשֶׁר כִּהֵן בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה. יֵשׁ מְפָרְשִׁים: עֲזַרְיָה הוּא הָיָה עֲזַרְיָה הָרִאשׁוֹן, וּמֵעֲזַרְיָה עַד שְׂרָיָה שֶׁהָיָה בְּחֻרְבַּן הַבַּיִת שְׁמֹנָה כֹּהֲנִים; וּמִכָּאן הֻגְּהוּ בְּיוֹמָא בְּפֶרֶק רִאשׁוֹן יומא ט. וּבְוַיִּקְרָא רַבָּה ויקרא רבה כא,ט וּבְסִפְרִי פָּרָשַׁת פִּנְחָס ספרי קלא: שְׁמוֹנָה כֹּהֲנִים שִׁמְּשׁוּ בַּבַּיִת הָרִאשׁוֹן; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שְׁמוֹנָה עָשָׂר. וְלֹא זֶה וְזֶה יֵשׁ בָּהֶם רוּחַ חַיִּים, כִּי צָדוֹק הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁכִּהֵן בִּימֵי שְׁלֹמֹה; וְעוֹד, אֵיזֶה אֲמַרְיָה הָיָה בִּימֵי יְהוֹשָׁפָט, דִּכְתִיב ״וְהִנֵּה אֲמַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ״ דברי הימים ב יט,יא, וְהוּא אֲמַרְיָה בֶּן עֲזַרְיָהוּ שֶׁהָיָה בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ, בִּימֵי חִזְקִיָּה, שֶׁהָיָה אַחֲרֵי יְהוֹשָׁפָט. וְאִם תֹּאמַר: עֲזַרְיָהוּ אֲבִי שְׂרָיָה הָיָה, וְהֵיכָן חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ? אֶלָּא מִצָּדוֹק יֵשׁ לַחְשֹׁב: שְׁנֵים עָשָׂר כֹּהֲנִים הָיוּ מִצָּדוֹק עַד שְׂרָיָה; וְכֵן מָצִינוּ בְּוַיִּקְרָא רַבָּא מְדֻיָּק. וּמַה שֶּׁאָמַר בַּעֲזַרְיָה הוּא אֲשֶׁר כִּהֵן בַּבַּיִת – מְפֹרָשׁ בְּסִפְרִי יְרוּשַׁלְמִי כָּךְ: וְכִי הוּא לְבַדּוֹ כִּהֵן בִּימֵי שְׁלֹמֹה כהן, וַהֲלֹא גַּם שְׁאָר כֹּהֲנִים כְּמוֹ כֵן כִּהֲנוּ! אֶלָּא, לְפִי שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַבַּיִת, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ אֶת עֻזִּיָּהוּ לְהַקְטִיר, לְכָךְ נֶאֱמַר: הוּא אֲשֶׁר כִּהֵן בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה; וְהוּא עֲזַרְיָה שֶׁהָיָה בִּימֵי עֻזִּיָה דברי הימים ב כו:יח וּבִימֵי חִזְקִיָּהוּ. וַעֲזַרְיָהוּ בֶּן אֲחִימַעַץ הוּא אֲמַרְיָהוּ שֶׁכִּהֵן בִּימֵי יְהוֹשָׁפָט, כְּמוֹ שֶׁנִּקְרָא עֻזִּיָּה עֲזַרְיָה, דִּכְתִיב בִּמְלָכִים ״בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָָָָָָשֶׁבַע שָׁנִים לְיָרָבְעָם וְגוֹ׳ מָלַךְ עֲזַרְיָה״ מלכים ב טו:א. וְנִקְרָא עֲזַרְיָה בֶּן אֲחִימַעַץ זְכַרְיָהוּ, דִּכְתִיב ״וַיְהִי לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים בִּימֵי זְכַרְיָהוּ הַמֵּבִין בְּיִרְאַת אֱלֹהִים וְגוֹ׳״ דברי הימים ב כו:ה:

1 ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים. לפלא כי כאשר נתבונן בכתובים נראה, כי בימי השופטים שאלו לו במשפט האורים וכן בימי שאול ודוד, ואחרי כן בבית המקדש לא מצאנו שישאלו בעת צרה או בעת מלחמה, רק לנביא שאלו, כמו בימי יהושפט, הלא דבר הוא וראוי לעמוד עליו. ומצאנו לחז"ל פרק בא לו אין שואלין אלא בכה"ג שהשכינה שורה עליו ומדבר ברוה"ק, ולא היה בבהמ"ק איש כזה בעת צר להם. ובזה יבואר לנו פסוק בדה"י ב' כ"ו בן שש עשרה שנה עוזיה ויעש הישר בעיני השם ככל כו' ויהי לדרוש אלקים בימי זכרי' המבין בראות האלקים ובימי דרשו את ד' הצליחו האלדים, פירוש, שזכרי' היה כה"ג והיה מדבר ברוה"ק ושכינה שורה עליו, ולזה אמר ויהי לדרוש אלדים בימי זכרי' המבין בראות האלדים, הוא באורים ותומים, וכמו שאמרו אורים מאירים דבריהם, תומים שמתמים דבריהם, ובימי דרשו ד' הצליחו האלדים. ולזה אמר בדברי הימים א' ה' ויוחנן הוליד את עזרי' הוא אשר כהן בבית אשר בנה שלמה בירושלים, פירוש הוא אשר כהן ששאלו ממנו באו"ת, כי הוא היה מדבר ברוה"ק והשכינה שורה עליו, ועזרי' הוא זכרי', כמוש"כ רש"י שם. ונכון.

« משך חכמה Balak משך חכמה Mattot »