1ירושלמי סוטה פ"ב הל' ב'. ולמה מים ועפר וכתב מים ממקום שבאת עפר למקום שהיא הולכת כתב לפני מי שהיא עתידה וכו'. באבות הסתכל בשלשה דברים וכו' דע מאין באת. הענין, דאדם מועד לעולם ומזיק שלא בכונה חייב, ופסק רמב"ם, דדוקא ברשות הניזק, אבל ברה"ר ורה"מ פטור, שאינו צריך ליזהר, וע"ז אמר שאין העולם רשותך, כי מאין באת ולאן אתה הולך, מהעדר אל האפס, ודע כי לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני ממה"מ הקב"ה, שהוא הבעלים ורשות שלו היא ואתה חייב אף אם שלא בכונה, הלא תסמר שערות ראשך, ואי אתה בא כלל, אף שלא בכונה, לידי עברה, כמו הרבה יין עושה, הרבה ילדות עושה. ודו"ק.
