1
שם רבי אומר או מכור לא תבשל כו' אמרה תורה כשתמכרנו לא תבשלנו ותמכרנו. הנה לפי גירסא זו א"ש מה דקאמר הגמרא בכריתות דף כ"ד, דהא רבי דס"ל איסור חל על איסור וה"מ איסור חמור על איסור קל, אבל איסור קל על איסור חמור לית ליה, וכתב רש"י לא אתפרש לי היכא, ולפ"ז ניחא, דלפי מה שפירש הרמב"ם בפירושו למשנה דכריתות, דלמ"ד אין איסור חל על איסור בבשר בחלב לא מתסר בהנאה כיון דליכא איסור אכילה יעו"ש, א"כ הכא דמתסר בהנאה למוכרו לעו"ג כשמבשל נבלה, א"כ אתי איסור דבשר בחלב וחייל על איסור נבלה, אלמא דאיסור חמור חייל דהוא חמור שכן בפני עצמו אסור בהנאה, דאם לא היה חל לענין איסור אכילה לא היה חל לאיסור הנאה, דהנאה ואכילה בני ענין אחד הוא, תדע דלא לקי כשאוכל בשר בחלב שתים, אחד משום אכילה ואחד משום הנאה, ולרמב"ם לא לקי על כל הנאה כלל וכלל, לבד במוקדשין דהקדש ממונא דגבוה הוה, וממונא לא שייך שיהא אין איסור חל על איסור כיון דממון הוא, ובודאי אסור להתהנות מממון דחבריה, דאטו משום דממונא דגבוה הוא גרע אתמהה, וכיון דאיתוסף איסור הנאה הוי איסור מוסיף במוקדשין, וזה ביאור נפלא בס"ד לנקודה הנפלאה של הרמב"ם שם שקיצר באמרים כדרכו, ועיין טעם המלך ופתח הבית והנלע"ד כתבתי. והך סוגיא דגמרא הוי ניחא, רק בגמרא חולין מוכח דלא גרסינן רבי עיי"ש, ואפשר דצ"ל דבי ר' אלעזר תנא פירוש אליבא דרבי ודו"ק בכ"ז.