מפרשים:
1 יומא דף כ"ב התם נמי לא איפרעו מגופיה. לפלא דבנים לא חשיב לגופיה, ויעוין בפר"ח, דנראה דהיה תירוץ בגמ' דחשוב בנו כגופו, ויעוין גיטין מ"ה דאין פודין שבוין יותר מכדי דמיהן, גם בתו לא חשוב כגופו, יעוין תוס' שם וזה חדא שיטה. אמנם נראה, דהקושיא דכיון דעבירה היה בתאות המשגל היה צ"ל העונש בזה וכמו על מה שהסיר את מפיבושת מלהיות לאדון לציבא נטלו המלוכה מבניו על עשרת השבטים, וזה עונש מדה במדה והוי כמאן דאיפרעו מגופיה יעוין רש"י ויעוין תוס' ישנים שנתקשו בזה, אבל במה שנענש בבניו זה לא שייך לזה, ומשני דנצטרע ששה חדשים ומצורע אסור בתשמיש והוי פירעון בזה, בזה העון גופיה, וכמ"ד דבימי חלוטו אסור בתשמיש. ודו"ק.