1או דבא לרמז הך דתענית כ"ג שאילו שנים כשני אליהו כו' לא נמצא שם שמים מתחלל על ידך, שזה או זה בא לידי שבועת שוא, וזה לא תשבעו, ששנים נשבעים זה כך וזה כך ונמצא וחללת כו', שאחד מחלל שם שמים. או דמרמז הך דבן ננס בפועלים וחנוני, שמשניהם בא אחד לידי שבועת שוא. ודו"ק. ויתכן דבחלול השם אינן שוין, שאצל מכובד כשנשבע לשקר חה"ש יותר גדול ולנו אחד החה"ש כפי מה שהוא, לכן כתוב בלשון יחיד. וכיו"ב מפרש בכתובות ס"ז אכלם בעתו יעוי"ש: