מפרשים:
1 והא דכתיב לא יקרחה בה"י והקרי בוא"ו עיין זוה"ק. והנראה דמרמז לדין של התוספתא דמכות ופסקה הרמב"ם, דהקורח קרחה בראש חבירו חייב ג"כ, לכן דרשינן הקרי והכתיב ביחד לא יקרחהו וכאילו אמר, שלא יקרחהו קרחה בראשם, היינו אחרים לא יקרחהו, וכיו"ב דרש הגמ' שבועות דף ל"ה על קרא דואם לא יגיד כו' ודו"ק.