משך חכמה, אמור כ״א

1 ויתכן דבזה פליגי ר' מאיר וחכמים בתרומות, דהנבעלת לפסולים סבר דמיתתה בחנק ומשלמת קרן וחומש, דמפרש כהתרגום, וכיון דכבר נתחללה בביאת פסול, תו אינה חייבת שרפה, וחכמים סברי כתנא דדריש אם הי' אבי' כו' ארור שזה ילד כו' שהאב אינו מכובד, וא"כ דכל פעם היא מבזה את אביה כיון שלא שבה מרשעתה, דאם שבה בתשובה הלא אין לבזות אביה, לכן סברי דמיתתה בשרפה, ויעוין סנהדרין נ"א ודלא כר"מ. ודו"ק. ולפ"ז הגירסא שם נ"ב כי הא דתני ר' ירמיה כפי מה שהוא בר"ת ובפי' ר"ח ולא ר"מ. ואכמ"ל.