1ובין גרו. זה שאוגר עליו דברים א"ל חרשת בתוך שלי והוא אומר לא חרשתי הוא אומר המית שורך את עבדי והוא אומר לא המית לכך נאמר ובין גרו ספרי פסקא ט"ז. פירוש, שהוא אומר חרשת בתוך שלי, והוא אומר לא חרשתי כל עיקר, לא בשדה זו ולא בשדה אחר, וכי מעידין עליו שחרש בתוך שדה שוב הוחזק כפרן וחייב לשלם, וכדאמר הגמ' בשבועות דף ל"ד דשבועה ליכא בקרקע, וכן המית שורך את עבדי והוא אומר לא המית כלל לא שורך ולא שור אחר, ואחרים מעידין שהמית שור, אך אינם יודעים של מי חייב בתשלומין, ולא הוה מודה בקנס כיון שנתכוון לכפור, וכשיטת הירושלמי בשבועות. ודלא כבבלי ועיין בחדושי לסנהדרין, וזה שאוגר עליו דברים, שמאסף דברים, שמקיבוץ דבריו עם דברי העדים יצא חייב. ודו"ק.
