משך חכמה, בא נ״ח

58 פרקי דרבי אליעזר פתח ↗

יַעֲקֹב הָיָה בָּקִי בַּתּוֹרָה, פָּחַד לִבּוֹ עַל קִלְלַת אָבִיו. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: ״בְּנִי, בְּרָכוֹת – עָלֶיךָ וְעַל זַרְעֲךָ, וְאִם קְלָלוֹת – עָלַי וְעַל נַפְשִׁי״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי״. הָלַךְ וְהֵבִיא שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים, וְכִי שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים הָיָה מַאֲכָלוֹ שֶׁל יִצְחָק? וַהֲלֹא דַּי לוֹ בְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ״. אֶלָּא אֶחָד כְּנֶגֶד הַפֶּסַח וְאֶחָד לַעֲשׂוֹת לוֹ מַטְעַמִּים לֶאֱכֹל, דְּתָנִינַן הַפֶּסַח אֵינוֹ בָּא אֶלָּא עַל הַשָּׂבַע. נִכְנַס וְאָמַר לוֹ: ״קוּם נָא שְׁבָה וְאָכְלָה מִצֵּידִי״. אָמַר יִצְחָק: ״הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב״ בְּיִחוּד הַשֵּׁם, ״הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב״ בְּהֶגְיוֹן תּוֹרָה, ״וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו״ בְּכָל שְׁפִיכוּת דָּמִים וּבְכָל מָוֶת רַע. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כְּשֶׁמַּכְרִיזִין בַּשָּׁמַיִם ״הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב״, הַשָּׁמַיִם רוֹעֲשִׁים, וּכְשֶׁמַּכְרִיזִין בָּאָרֶץ ״הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב״, כָּל מִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ וְעוֹשֶׂה חֶלְקוֹ עִם ״הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב״, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה חֶלְקוֹ עִם ״הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו״.

1 וישלח חזקיה מלך יהודה כו' לעשות פסח לד' אלודי ישראל ובפסוק ה' גם כן לעשות פסח כו' ויקומו הכהנים הלוים כו' ויברכו את העם וישמע כו' ותבוא תפילתם למעון קדשו השמים. בשום מקום לא נזכר רק פסח לד' וכמו שאמרו סוף מנחות ובתו"כ. והנראה כמו דמפרש בב"ר פ' ויצא כיו"ב על קרא דאלודי ישראל אבינו יעו"ש כן הכא, דביעקב כתוב קח לך שני גדיי עזים ופירש רש"י מהפדר"א דאחד לפסח הרי דיעקב קיים מצות פסח ואמרו שם ויבוא אל אמו בוכה וכפוף שהיה על ידי רמאות שהי' צ"ל אנכי עשו בכורך כן כאן אף עפ"י שהי' קצת שלו כדין שעיבר ניסן בניסן ולא כטהרת הקדש וכמו שם הסכים הקב"ה על ידו ונטל הברכות ע"ז, כן כאן הסכים השי"ת על ידו וברכו הכהנים ונתקבל תפילתם וברכתם וכן אנחנו לעת הזאת אם ע"י הדחק התרנו קמח מן השוק בכ"ז נקבל הברכות עי"ז ונתברך מאבינו שבשמים ולכן אומרים הכהנים השקיפה ממעון קדשך מן השמים שכאן גבי ברכת כהנים כתוב ותבוא תפילתם למעון קדשו השמים ודו"ק.

58 מנחות פתח ↗

מַתְנִי׳ מִנַּיִן לָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה״, שֶׁלֹּא יָבִיא אֶלָּא מִן הַחוּלִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה׳ אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר״. וַהֲלֹא פֶּסַח אֵין בָּא אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים, אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״צֹאן וּבָקָר״? לְהַקִּישׁ כׇּל הַבָּא מִן הַצֹּאן וּמִן הַבָּקָר לְפֶסַח: מָה פֶּסַח דָּבָר שֶׁבְּחוֹבָה וְאֵין בָּא אֶלָּא מִן הַחוּלִּין, אַף כׇּל דָּבָר שֶׁבְּחוֹבָה אֵין בָּא אֶלָּא מִן הַחוּלִּין.

« משך חכמה Vaera משך חכמה Beshalakh »