1מן הכבשים ומן העזים תקחו. במדרש, כשם שאני הורג אדם ובהמה וכו'. כך אתם יש לכם רשות ליטול מכל מקום שאתם רוצים לפיכך נאמר תקחו. והכוונה, דכיון דדקין ותבלולין לא היה פוסל בו כדאיתא בתוספתא א"כ משחתם בהם מום היכי דפסול מום פוסל עו"ג חולין כ"ג, לכן נעבד היה כשר בהם, והם עבדו הצאן ובטלו אותן במה שעקדו אותם וזבחום ובבע"מ אמרו עשה קרב כמקריב לכן גם בהם. שהרי כהנים ששחטו לדבר אחר פסולים כבעל מום סוף מנחות ואין קרבנו ריח ניחוח, לכן כאן שישראל היו עובדי ע"ז וכדאיכא במכילתא משכו מעו"ג וכו' והיו כשרים להקריב. כן היו הבהמות נעבדים וכשרים להקריבם, כיון שזה היה לבטול העו"ג וכמו בגדעון שהותר מוקצה כו'. וזה מכל מקום שתרצו אף מהנעבדין ויעוין פ"ב דע"ז גם אתה תתן בידינו כו' ודו"ק: וכן בתוספתא דאתנן ומחיר לא היו פוסלים בו משום הך דמשחתם בהם היכי דמום פוסל פוסל דבר ערוה כמו דאמרו בחולין ס"ג יעו"ש היטב.
