משך חכמה, בראשית כ״ו

מפרשים:
1 ויקרא את שמם אדם, ראה ברעיא מהימנא בדרשה דאדם אתם קרוין אדם ואין אוה"ע קרוין אדם לאכללא כו' ודא רזה דאדם ועיין זוה"ק ויחי בדרשת הינוקא רל"ט ומשם נראה, כי ענין אדם הוא שלימו דכר ונוקבא וטעמו כמו"ש ויקרא את שמם אדם, לכן מפורש ביבמות ס"ג כל ישראל שאין לו אשה אינו אדם וזה דוקא בישראל ששניהן מכונין להוציא תולדות לקיום האומה ומצווין בפו"ר והוא שכוון ברזא דאדם היינו יחוד קוב"ה ושכינתיה כמו שדורש בזוה"ק ויחי רכ"ח על הך דחזקיה ויתפלל אל הקיר עיי"ש והבן לא כן אוה"ע שאינן מצווין על פו"ר כי ענין הולדה שלהם רק לקיום ישוב העולם ולמלאות רצון הטבע הדורש תפקידו כמו כל הברואים והנקיבה אינה מתיחסת אל הזכר כלל וכמו שמצאנו רחמנא אפקריה לזרעו ועיין בעלי הנפש להראב"ד בשער הקדושה בזה, וזה הענין שנבראו הבהמות גופים נפרדים מן האדמה, לא כן האדם היו זכר ונקיבה בריאה אחת עיי"ש דבריו הקדושים לכן אין האוה"ע קרוין אדם.