משך חכמה, בחקתי י״ב

1 וזה לדעתי ביאור הגמ' ריש פסחים וכאור בוקר בעוה"ז יזרח שמש לצדיקים לעתיד לבוא, אשר רש"י ור"ת נדחקו בה. ולפ"ז כך פירושה, דכמו דאילת השחר, שהוא קופץ כאיל, ומרגע לרגע יפול אור יותר בהיר, ויש הוספה בהאור, כן יזרח שמש לצדיקים לע"ל, שזריחת השמש בעוה"ז על אופן אחד, משא"כ לע"ל יהיה תמיד הופעה חדשה והשגות גדולות מרגע לרגע, ומה שידעון מה שלא ידעו בידיעת השי"ת ויתוסף להם הוספה והארה בכבודו יתברך מעת לעת, וכמוש"א ילכו מחיל אל חיל, שלא יהיה לת"ח מנוחה בעוה"ב, רק שיהיו רצים בהשגה ובהארת אור אלקי בלא הפסק, ובזה הפרט יהיה כאור בקר, שהדמיון הוא בהוספת האור ומרוצתו המתגדלת מרגע לרגע ואינו עומד על תכונה אחת. בינה זה ודו"ק.