מלאכת שלמה על משנה יומא ו׳:ג׳

מהדורה: משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913

« מלאכת שלמה על משנה יומא ו׳:ב׳ מלאכת שלמה על משנה יומא ו׳:ד׳ »

3 מְסָרוֹ לְמִי שֶׁהָיָה מוֹלִיכוֹ. הַכֹּל כְּשֵׁרִין לְהוֹלִיכוֹ, אֶלָּא שֶׁעָשׂוּ הַכֹּהֲנִים גְּדוֹלִים קֶבַע וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִין אֶת יִשְׂרָאֵל לְהוֹלִיכוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַעֲשֶׂה וְהוֹלִיכוֹ עַרְסְלָא, וְיִשְׂרָאֵל הָיָה:

פירוש מלאכת שלמה על משנה יומא ו׳:ג׳

3 מסרו למי שהוא מוליכו וכו' עד סוף הפרק פ"ג דהלכות עיוה"כ סי' ז' ח' ובפ"ד:

4 הכל כשרין להוליכו ולא תימא כיון דכפרה כתיב ביה ליבעי כהן: ובגמ' בברייתא יליף לה שנאמר איש להכשיר את הזר עתי שיהא מזומן עתי ואפי' בשבת פי' שאם חלה השעיר מרכיבו על כתפיו עתי ואפי' בטומאה פי' שאפי' נטמא משלחו נכנס לעזרה בטומאה ומקבלו מיד המוסרו לו שבעזרה הוא מוסרו לו:

5 כהנים גדולים גרסי' וכן הוא ג"כ שם ביד: אכן ראיתי שה"ר מנחם דילונזאנו ז"ל מחקו:

6 ערסאלא מצפורי וישראל היה גרסינן אכן ה"ר יהוסף ז"ל הגיה ערשלא וישראל הי' וכתב שכן מצא בכל הספרים:

« מלאכת שלמה על משנה יומא ו׳:ב׳ מלאכת שלמה על משנה יומא ו׳:ד׳ »