מלאכת שלמה על משנה נדה ט׳:ד׳

מהדורה: משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913

מקור משנה נדה ט׳:ד׳
4 שָׁלשׁ נָשִׁים שֶׁהָיוּ יְשֵׁנוֹת בְּמִטָּה אַחַת וְנִמְצָא דָם תַּחַת אַחַת מֵהֶן, כֻּלָּן טְמֵאוֹת. בָּדְקָה אַחַת מֵהֶן וְנִמְצֵאת טְמֵאָה, הִיא טְמֵאָה וּשְׁתֵּיהֶן טְהוֹרוֹת, וְתוֹלוֹת זוֹ בָזוֹ. וְאִם לֹא הָיוּ רְאוּיוֹת לִרְאוֹת, רוֹאִין אוֹתָן כְּאִלּוּ הֵן רְאוּיוֹת:
פירוש מלאכת שלמה על משנה נדה ט׳:ד׳
4 שלש נשים שהיו ישנות וכו'. והגיה הר' יהוסף ז"ל בדקה אחת מהן ומצאה טמא היא טמאה ושתים טהורות ע"כ. ובגמ' ואמר רב הא דתנן היא טמאה ושתיהן טהורות כיון שבדקה עצמה ומצאה טמאה ובתנאי שבדקה עצמה כשיעור וסת של מציאתה כלומר מיד ברדתה מן המטה הלכך מחזקינן האי דם בדידה וכולן טהורות:
5 ותולות זו בזו ארישא קאי דקתני כולם טמאות: