בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

מלאכת שלמה על משנה נגעים ד׳:א׳

מהדורה: משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913

« מלאכת שלמה על משנה נגעים ג׳:ח׳ מלאכת שלמה על משנה נגעים ד׳:ב׳ »
מקור משנה נגעים ד׳:א׳
1 יֵשׁ בְּשֵׂעָר לָבָן מַה שֶּׁאֵין בְּפִשְׂיוֹן, וְיֵשׁ בְּפִשְׂיוֹן מַה שֶּׁאֵין בְּשֵׂעָר לָבָן. שֶׁשֵּׂעָר לָבָן מְטַמֵּא בַתְּחִלָּה, וּמְטַמֵּא בְכָל מַרְאֵה לֹבֶן, וְאֵין בּוֹ סִימַן טָהֳרָה. יֵשׁ בְּפִשְׂיוֹן, שֶׁהַפִּשְׂיוֹן מְטַמֵּא בְכָל שֶׁהוּא, וּמְטַמֵּא בְכָל הַנְּגָעִים, חוּץ לַנֶּגַע, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשֵׂעָר לָבָן:
פירוש מלאכת שלמה על משנה נגעים ד׳:א׳
1 מטמא בתחלה. אבל פשיון אינו מטמא אלא בסוף דכתיב אחרי הראותו אל הכהן:
2 ואין בו סימן טהרה. שאם נתמלא כל הגוף שער לבן לא נטהר:
3 ומטמא בכל הנגעים חוץ מן הנגע. כצ"ל:
« מלאכת שלמה על משנה נגעים ג׳:ח׳ מלאכת שלמה על משנה נגעים ד׳:ב׳ »