מלאכת שלמה על משנה עירובין ד׳:ז׳

1 מי שבא בדרך וחשבה לו גרסי'. רש"י וה"ר יהונתן ז"ל וכן מוכח מן הבבלי וכמו שאכתוב בס"ד אבל בירושלמי נראה דגריס והיה מתיירא שמא תחשך. וכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל וביד פ"ז דהלכות עירובין סי' ה' ו' ז' ובטור א"ח ס"ס ת"ט:

2 והיה מכיר וכו'. כתב ה"ר יהונתן ז"ל אבל אם היה רוצה לטרוח וללכת היה מגיע תחת האילן קודם שתבוא השמש והיה מכיר אילן או גדר והוא שסמוך לו בתוך אלפים אמה שאם היה בין רגליו ובין האילן יותר מאלפים אמה לא היה בדבריו כלום שהרי הוא עומד חוץ לתחום אלא ודאי שאין שם אלא פחות מאלפים אמה וכיון שכן שרינן ליה לומר תהא שביתתי בעיקרו:

3 לא אמר כלום. כדפירשה ר"ע ז"ל מפר' לה רב בגמ' דאפי' לתחתיו של אילן לא מצי אזיל דממקום רגליו עקר דעתו ותחת האילן נמי לא קנה הלכך לא יזוז ממקומו ושמואל פליג עליה דרב דלא אמר כלום היינו לביתו אבל לתחתיו של אילן מצי אזיל ונעשה תחתיו של אילן חמר גמל בא למדוד מן הצפון של האילן לצד ביתו מודדין לו מן הדרום לצד רגליו בא למדוד מן הדרום של האילן כדי שיחזור לאחוריו מודדין לו מן הצפון לצד ביתו פי' רש"י ז"ל ר"ל דמפסיד לבד מקום רוחב האילן כמו עשרים או שלשים אמה מפני שלא פירש אבל ד' אלפים אמה יש לו ממקום רגליו לצד ביתו פחות שיעור רוחב האילן ממה נפשך דכל ד' אמות שתתן לו שביתה תחתיו בין שתתנם לו מצד צפון האילן בין שתתנם לו מצד דרומו אתה נותן לו עד מקום רגליו אלפים אמה:

4 נמצא מהלך משחשכה ד' אלפים אמה. שהרי קנה לו שביתה בגוף האילן ויש אלפים מרגליו עד האילן עצמו ואלפים מן האילן לצד ביתו: ובגמ' אמר רבא והוא דכי רהיט מטי ליה פי' אז מהני ליה אמירה אם סיים בעיקרו ומצי למיזל בנחת א"ל אביי והא חשכה לו קתני א"ל חשכה לו לילך לביתו ואפי' במרוצה אבל לעיקרו של אילן אזיל איכא דאמרי חשכה לו כי מסגי קליל קליל אבל כי רהיט מטי: ובמה שפי' רש"י ז"ל וכן רבינו יהונתן ז"ל דמפסיד כל רוחב האילן כמו עשרים או שלשים אמה מצאתי כתוב ברש"ל ז"ל אגב ריהטא לא דקדק דהא מעיקרו יש אלפים אמה וא"כ לא הפסיד אלא רוחב חצי האילן ודו"ק ע"כ: עוד מצאתי כתוב שם נמצא מהלך משחשכה ד' אלפים אמה לאו דוקא אלא ד' אלפים של שני תחומין וד' אמות דשביתה כדלקמן בסוף הסוגיא ע"כ: ונלע"ד דאפשר דבזה ידוקדק האי נמצא מהלך וכו' דקתני דנראה שהוא יתר וכדדייק בגמ' בפ"ק בחולין כדכתיבנא התם גבי נמצא כשר בשחיטה וכו':