מתנות כהונה על ויקרא רבה כ״ג:י״א

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

« מתנות כהונה על ויקרא רבה כ״ג:י׳ מתנות כהונה על ויקרא רבה כ״ג:י״ב »

11 ויקרא רבה פתח ↗

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי שְׁלשָׁה הֵן שֶׁתָּקַף יִצְרָן עֲלֵיהֶם וְנִשְׁבְּעוּ לוֹ, יוֹסֵף דָּוִד וּבוֹעַז. יוֹסֵף מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית לט, ט: וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אִידֵי אָמַר כְּלוּם הַמִּקְרָא חָסֵר, וְחָטָאתִי לַה' אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לֵאלֹהִים, נִשְׁבַּע לְיִצְרוֹ וְאָמַר לֵאלֹהִים אֲנִי חוֹטֵא וְאֵינִי עוֹשֶׂה הָרָעָה הַגְּדוֹלָה. דָּוִד מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר שמואל א כו, י: וַיֹּאמֶר דָּוִד חַי ה' כִּי אִם ה' יִגֳּפֶנּוּ, לְמִי נִשְׁבַּע, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְיִצְרוֹ נִשְׁבַּע, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לַאֲבִישַׁי נִשְׁבַּע, אָמַר לוֹ חַי ה' אִם תִּגַּע בּוֹ אֲנִי מְעָרֵב דָּמְךָ בְּדָמוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שמואל א כו, ט: וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אֲבִישַׁי אַל תַּשְׁחִיתֵהוּ. בֹּעַז מִנַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר רות ג, יג: חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר, רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי חָמָא, רַבִּי יוּדָן אוֹמֵר כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה יִצְרוֹ מְפַתֵּהוּ בִּדְבָרִים וְאוֹמֵר לוֹ אַתְּ פָּנוּי וְהִיא פְּנוּיָה, אַתָּה מְבַקֵּשׁ אִשָּׁה וְהִיא מְבַקֶּשֶׁת אִישׁ, לְיֵצֶר הָרָע נִשְׁבַּע חַי ה', וְלָאִשָּׁה אָמַר שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא משלי כד, ה: גֶּבֶר חָכָם, זֶה בּוֹעַז. משלי כד, ה: וְאִישׁ דַּעַת מְאַמֶּץ כֹּחַ, שֶׁגָּבַר עַל יִצְרוֹ בַּשְּׁבוּעָה.

12 ויקרא רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר, ויקרא יח, ג: כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִִצְרַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב איוב כד, טו: וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ שֶׁלֹּא תֹאמַר שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא בְּגוּפוֹ נִקְרָא נוֹאֵף, נוֹאֵף בְּעֵינָיו נִקְרָא נוֹאֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעֵין נֹאֵף, וְהַנּוֹאֵף הַזֶּה יוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר אֵימָתַי נֶשֶׁף בָּא אֵימָתַי עֶרֶב בָּא, שֶׁנֶּאֱמַר משלי ז, ט: בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁיּוֹשֵׁב בְּסִתְרוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר כָּל קִטּוֹרִין שֶׁלּוֹ בִּדְמוּתוֹ בִּשְׁבִיל לְפַרְסְמוֹ, הוּא שֶׁאִיּוֹב אוֹמֵר איוב י, ג: הֲטוֹב לְךָ כִּי תַעֲשֹׁק, זֶה זָן וּמְפַרְנֵס וְהוּא צָר כָּל קִטּוֹרִין שֶׁלּוֹ בִּדְמוּת אַחֵר, אֶלָּא איוב י, ג: כִּי תִמְאַס יְגִיעַ כַּפֶּיךָ, וּמֵאַחַר שֶׁאַתָּה יָגֵעַ בּוֹ כָּל אַרְבָּעִים יוֹם אַתָּה חוֹזֵר וּמְקַלְקְלוֹ, אֶלָּא איוב י, ג: וְעַל עֲצַת רְשָׁעִים הוֹפָעְתָּ, כָּךְ הוּא כְבוֹדְךָ לַעֲמֹד בֵּין נוֹאֵף לְנוֹאָפֶת. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִיּוֹב רָאוּי אַתָּה לְפַיֵּס אֶלָּא יְהִי אוֹמֵר כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ איוב י, ד: הַעֵינֵי בָשָׂר לָךְ, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי צָר כָּל קִטּוֹרִין שֶׁלּוֹ בִּדְמוּת אָבִיו בִּשְׁבִיל לְפַרְסְמוֹ. אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לְתַלְמִידוֹ שֶׁל יוֹצֵר שֶׁגָּנַב בֵּיצַת יוֹצְרִים וְעָמַד רַבּוֹ עַל גְּנֵבָתוֹ, מֶה עָשָׂה עָמַד וַעֲשָׂאוֹ כְּלִי וְתָלוֹ בְּפָנָיו, וְכָל כָּךְ לָמָּה לְהוֹדִיעַ שֶׁעָמַד רַבּוֹ עַל גְּנֵבָתוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי צָר כָּל קִטּוֹרִין שֶׁלּוֹ בִּדְמוּתוֹ בִּשְׁבִיל לְפַרְסְמוֹ. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי בֶּן פְּרָטָא כְּתִיב דברים לב, יח: צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, הִתַּשְׁתֶּם כֹּחוֹ שֶׁל יוֹצֵר. מָשָׁל לְצַיָּר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְצָר אִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ, מִשֶּׁהוּא גּוֹמְרָהּ בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ נִתְחַלֵּף הַמֶּלֶךְ, מִיָּד תָּשׁוּ יָדָיו שֶׁל יוֹצֵר, אָמַר שֶׁל מִי אָצוּר שֶׁל רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁל שֵׁנִי, כָּךְ כָּל אַרְבָּעִים יוֹם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹסֵק בְּצוּרַת הַוָּלָד וּלְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם הִיא הוֹלֶכֶת וּמְקַלְקֶלֶת עִם אַחֵר, מִיָּד רָפוּ יָדָיו שֶׁל יוֹצֵר, אָמַר שֶׁל מִי אָצוּר שֶׁל רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁל שֵׁנִי, הֱוֵי: צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, הִתַּשְׁתָּ כֹּחוֹ שֶׁל יוֹצֵר. יו"ד זְעֵירָא וְלֵית בִּקְרָיָה כַּוָּתָהּ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מָצִינוּ כָּל עוֹבְרֵי עֲבֵרוֹת הַגּוֹנֵב נֶהֱנֶה וְהַנִּגְנָב מַפְסִיד, הַגּוֹזֵל נֶהֱנֶה וְהַנִּגְזָל מַפְסִיד, בְּרַם הָכָא שְׁנֵיהֶם נֶהֱנִין מִי מַפְסִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא מְאַבֵּד סַמָּנָיו.

11 כלום המקרא חסר כו'. שהיה לו לכתוב וחטאתי לה':

12 לאלהים אני חוטא. בב"ר פ' פ"ז ובמגילת רות ישנו גי' מחולפת ולגי' זאת פירוש אחטא לאלהים ואכפור ח"ו בצד אלהותו אם אעשה כו'. ועיין בב"ר פ' פ"ז:

13 ואיני עושה. לישנא מעליא נקט כי לא נאה לומר כשאני עושה כו' והוא ק"ל:

14 אל תשחיתהו. סיפיה דקרא כי מי שלח ידו במשיח ה' ונקה רמז לו שאם ישלח בו יד אל ינקהו:

« מתנות כהונה על ויקרא רבה כ״ג:י׳ מתנות כהונה על ויקרא רבה כ״ג:י״ב »