מתנות כהונה על ויקרא רבה כ״ב:י׳

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

מקור ויקרא רבה כ״ב:י׳
10 דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים קמו, ז: עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב בְּהוֹן ירמיה נ, לג: כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עֲשׁוּקִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה. תהלים קמו, ז: נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב דברים ח, ג: וַיְעַנְךָ וַיַרְעִיבֶךָ. תהלים קמו, ז: ה' מַתִּיר אֲסוּרִים, מַה שֶּׁאָסַרְתִּי לְךָ הִתַּרְתִּי לְךָ, אָסַרְתִּי לְךָ חֵלֶב בְּהֵמָה וְהִתַּרְתִּי לְךָ בְּחַיָּה, אָסַרְתִּי לְךָ גִּיד הַנָּשֶׁה בְּחַיָּה וְהִתַּרְתִּי לְךָ בְּעוֹף, אָסַרְתִּי לְךָ שְׁחִיטָה בְּעוֹפוֹת וְהִתַּרְתִּי לְךָ בְּדָגִים. רַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יוֹנָתָן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָסַרְתִּי לְךָ הִתַּרְתִּי לָךְ, דַּם הַנִּדָּה אָסַרְתִּי לְךָ הִתַּרְתִּי לְךָ דַּם בְּתוּלִים, אָסַרְתִּי לְךָ אֵשֶׁת אִישׁ הִתַּרְתִּי לְךָ אֶת הַשְּׁבוּיָה. אֵשֶׁת אָח הִתַּרְתִּי לְךָ יְבָמָה, אִשָּׁה וְאֶת אֲחוֹתָהּ בְּחַיֵּיהֶם הִתַּרְתִּי לְךָ לְאַחַר מִיתָה, לְבִישַׁת כִּלְאַיִם הִתַּרְתִּי לְךָ סָדִין בְּצִיצִית, בְּשַׂר חֲזִיר הִתַּרְתִּי לְךָ דָּג שֶׁשְּׁמוֹ שִׁבּוּטָא, אֶת הַחֵלֶב הִתַּרְתִּי לְךָ אֶת הַשֻּׁמָּן, אֶת הַדָּם הִתַּרְתִּי לְךָ טְחוֹל, בָּשָׂר בְּחָלָב הִתַּרְתִּי לְךָ אֶת הַכְּחָל. רַבִּי מְנַחֲמָא וְרַבִּי בֵּבַי וְרַבִּי אַחָא וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן אָמְרוּ תַּחַת מַה שֶּׁאָסַרְתִּי לְךָ הִתַּרְתִּי לָךְ, תַּחַת אִסּוּר דָּגִים לִוְיָתָן דָּג טָהוֹר, תַּחַת אִסּוּר עוֹפוֹת זִיז עוֹף טָהוֹר הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים נ, יא: יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא פּוֹרֵשׂ אֶת כְּנָפָיו מַכְּהֶה גַּלְגַּל חַמָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב איוב לט, כו: הֲמִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר נֵץ יִפְרֹשׂ כְּנָפָו לְתֵימָן, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ זִיז, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כַּמָּה מִינֵי טַעַם מִזֶּה וּמִזֶּה. תַּחַת אִסּוּר בְּהֵמוֹת תהלים נ, י: בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף, רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ וְרַבָּנָן, רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר בְּהֵמָה אַחַת הִיא וּרְבוּצָה עַל אֶלֶף הָרִים וְאֶלֶף הָרִים מְגַדְּלִין לָהּ כָּל מִינֵי עֲשָׂבִים וְהִיא אוֹכֶלֶת, שֶׁנֶּאֱמַר איוב מ, כ: כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר בְּהֵמָה אַחַת הִיא רְבוּצָה עַל אֶלֶף הָרִים וְאֶלֶף הָרִים מְגַדְּלִין לָהּ מַאֲכָל לַאֲכִילָתָן שֶׁל צַדִּיקִים, וְהִיא אוֹכֶלֶת, מַאי טַעְמָא ישעיה סה, י: וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה צֹאן. וְרַבָּנָן אָמְרֵי בְּהֵמָה אַחַת הִיא וּרְבוּצָה עַל אֶלֶף הָרִים וְאֶלֶף הָרִים מְגַדְּלִין לָהּ מִינֵי בְּהֵמוֹת, וְהִיא אוֹכֶלֶת, מַאי טַעְמָא, שֶׁנֶּאֱמַר איוב מ, כ: וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם, וְאֶפְשָׁר כֵּן אִית בְּעִיר אָכֵיל בְּעִיר, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא גְּדוֹלִים הֵם מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים מַה מְּשֻׁנִּין הֵם מַעֲשָׂיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמֵהֵיכָן הוּא שׁוֹתֶה, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כָּל מַה שֶּׁהַיַּרְדֵּן מַכְנִיס אַחַת לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הוּא עוֹשֶׂה גְּמִיעָה אֶחָת, מַאי טַעְמָא, שֶׁנֶּאֱמַר איוב מ, כג: הֵן יַעֲשֹׁק נָהָר וְלֹא יַחְפּוֹז. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר כָּל מַה שֶּׁהַיַּרְדֵּן מַכְנִיס לִשְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים הוּא עוֹשֶׂה אוֹתוֹ גְּמִיעָה אַחַת, מַאי טַעְמָא איוב מ, כג: יִבְטַח כִּי יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל פִּיהוּ, וְיֵשׁ בָּהֶם לִכְלוּךְ פֶּה, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר אֵין בָּהֶם לִכְלוּךְ פֶּה, וּמֵהֵיכָן הוּא שׁוֹתֶה, תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי נָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן וּשְׁמוֹ יוּבַל וּמִשָּׁם הוּא שׁוֹתֶה, מַאי טַעְמָא, שֶׁנֶּאֱמַר ירמיה יז, ח: וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו. אָמַר רַבִּי מֵאִיר איוב יב, ז: וְאוּלָם שְׁאַל נָא בְהֵמוֹת וְתֹרֶךָּ, זֶה בְּהֵמוֹת, איוב יב, ז: וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְיַגֶּד לָךְ, זֶה זִיז שָׂדָי, איוב יב, ח: אוֹ שִׂיחַ לָאָרֶץ וְתֹרֶךָּ, זֶה גַּן עֵדֶן, איוב יב, ח: וִיסַפְּרוּ לְךָ דְּגֵי הַיָּם, זֶה לִוְיָתָן, איוב יב, ט: מִי לֹא יָדַע בְּכָל אֵלֶּה כִּי יַד ה' עָשְׂתָה זֹאת.
פירוש מתנות כהונה על ויקרא רבה כ״ב:י׳
10 ואתיית. ובאת את בהכרח להביא זאת לראיה שנאמר ותשובתו הרמתה וגו' ויבן שם מזבח משמע שברמה היה מקריב וזה היה חוץ ממש ועי' בירושלמי כי כן הוא:
11 גיד הנשה בחיה אף בחיה:
12 שחיטה בעופות. לאסרם בלאו הכי:
13 השבויה. יפת תואר:
14 לאחר מיתה. הרי זמן ההיתר כל ימי עולם וזמן האיסור רק ימי חיי אשתו:
15 סדין בציצית. בשעה שתכלת היה מצוי היה מותר כלאים בציצית:
16 שיבוטא. פירש"י בפ' כל הבשר טעמו כטעם חזיר והתם גרס מוח של שיבוטא ובילקוט תהלים גרס לשון דג סתם:
17 טחול. כולו דם ובחולין קט גרס כבדא ופירש"י הכבד כולו דם:
18 התרתי לך. כלומר ויתרתי לך:
19 ה"ג בילקוט תחת איסור דגים לויתן דג טהור וכן כולם:
20 זיז. נוטריקון קדריש מזה ומזה:
21 אית בעיר כו'. וכי יש בהמה שאוכלת בהמה:
22 ולא יחפוז. י"ל דדריש וי"ו של ולא ואע"ג שמצאתי כתוב לא יחפוז בלא וי"ו התרגום ורש"י והרלב"ג ואבן העזרא גרס ליה וכן הרד"ק הביאו בשרשיו ולא יחפוז וכן הביאו הקונקרדנסיא ורשב"ל דרש י"ב של יבטח:
23 ויש בהם לכלוך פה. בתמיה והלא לפי גדלו אינו מספיק ללכלוך פיו רב הונא גרס וה"ג בילקוט איוב ובסתרי תורה פ"ז ובספר עבודת הקודש מקיים גי' הספר ע"פ הקבלה:
24 ועל יובל כו'. הרי שיובל גדול וטוב מכל הנהרות: